כא ב

הלוים הוא שהיו מחברים אור א"ס בעולמות, שהרי באמת אין ערוך לך ולכן כדי שבאתעדל"ת יהיה אתעדל "ע זהו ענין הלוים שהוא לשון חיבור כמ"ש הפעם ילוה אישי אלי. שהם הגורמים חיבור זה. וזהו שהיו נושאים המשכן וכליו ואח"כ הי' חני' העלאה והמשכה. וזהו מקדש אדני כוננו שיהיה גילוי אור א"ס ב"ה למטה ושכנתי בתוכם, ידיך הם ג' ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה. יד הגדולה* שהיא בחי' ורב חסד הוא ענין עבודת בני הגרשוני. ויד החזקה בחי' שמאלו תחת לראשי הוא בחי' בני מררי. ויד הרמה זהו בחי' בני קהת כי רמה לשון רוממות והוא בחי' בני קהת שהיו נושאים הארון והלוחות כו':

והנה* הכח* להעלאה זו שע"י הג' לוים. א"א להיות כ"א ע"י המשכה בתחלה מלמעלה וזהו ע"י הכהנים, ולכן לא היו הלוים מתחילים בעבודתם כ"א ע"י הכהנים כמ"ש ושמו איש איש על עבודתו כו' וכמ"ש במ"א (ועמ"ש עוד מענין ג' ידות בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא). וזהו ענין נשא את ראש בני גרשון גם הם ומה שבבני מררי לא נאמר נשיאת ראש. עיין ברבות ר"פ נשא לפי שקהת הי' מטועני הארון שהוא קדש הקדשים כו' וגרשון היה קדש דהיינו שהיה בכור וכתיב קדש לי כל בכור כו' משא"כ בבני מררי כו' ע"ש, ויש לפרש דהנה מבואר לעיל בפי' שאו את ראש דהיינו לקשר בחי' רצון התחתון הנמשך מבחינת ראש ומוחין המלובשים בגוף ולחברו ולהעלותו לבחינת הרצון שלמעלה מן השכל שהוא מבחי' מזליה כו' (ע"ש ר"פ במדבר). והנה עיקר העלאה זו זהו ע"י עסק התורה שהיא בחי' רצון העליון וכמש"ש בענין אחזתיו כו' ובשאר דוכתי וכמש"ל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים גבי אם אין חכמה אין יראה. ולכן גבי בני קהת שהיו טוענין את הארון שבו הלוחות נאמר נשא את ראש. וזהו ענין קדש הקדשים עמ"ש בד"ה וישב יעקב ובד"ה שבת שבתון. אלא שבבני גרשון שהיו נושאי היריעות שהוא ג"כ ענין התחברות אה"ע באהבה רבה לכן נאמר בהם ג"כ נשא את ראש בני גרשון גם הם כו' אבל עבודת בני מררי הוא בבחי' יראה הנמשכת מן הראש והמוחין לכך לא נאמר בהם נשיאת ראש אלא שעי"ז יבא אח"כ לבחינת ומעלת קהת וגרשון שהוא ענין נשיאת ראש. ביאור ע"פ נשא הנה* כתיב מקדש אדני כוננו ידיך. ופי' הרמ"ז פ' פנחס דרכ"א דהיינו ג' ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה שהם המכוננים את המקדש ומשכן שיוכל להיות ירידת והמשכת אור א"ס ב"ה מאצילות לבי"ע שזהו ענין המשכן ומקדש כמ"ש בסש"ב פ' נ"ג. והרי באמת אין ערוך ביניהם שישכון אור א"ס בבי"ע שהם בעלי גבול ומחודשים יש מאין וכמ"כ בכדי שיהי' התגלות מהמאציל ב"ה באצילות שהרי האצי' ג"כ אין ערוך כלל לגבי המאציל א"ס ב"ה הנה כ"ז כוננו ידיך, ועיין מ"ש מזה ע"פ עיני כל אליך ישברו כו' פותח את ידיך דהיינו שצריך לעשות כלי בנפש שיוכל לקבל גילוי אור א"ס, ועמ"ש מזה ג"כ בת"א פ' משפטים בד"ה לא תהיה משכלה ועקרה בענין כוס ישועות כו' (ועיין מזה בעמה"מ ש"ו ס"פ ס"ו ושער י"ד פרק פ"ה). ולפי שעשיית כלי זה זהו ע"י בחי' גבורה כענין לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר ע"כ זהו ענין ג' הלוים. ובגמרא פ"ק דכתובות דף ה' סע"א דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאלו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (ישעי' סי' מ"ח) היינו חד יד בחד מעשה וכמארז"ל נטה שמאלו וברא ארץ ונטה ימינו וברא שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך. היינו שגם