כא ג

בחד מעשה דהיינו בהמ"ק כתב שני ידים כן פי' התוספות שם והובא ג"כ בפרש"י בחומש (פ' בשלח ט"ו י"ז). ועיין במהרש"א בכתובות שם בח"א הפי' דבמעשה שמים וארץ לא נתחברו עדיין הב' ידות יחד שהם החו"ג אלא השמים שמים לה' כו' אבל ע"י מעשה הצדיקים מחברים ב' הבחי' יחד כו', ושלכן נעשה המשכן ע"י בצלאל ואהליאב שבצלאל הוא בצל אל חסד אל כל היום ואהליאב למטה דן מבחי' גבורה כו' והיינו לצרף מדת הגבורה אל החסד והרחמים כו' ע"ש. ודבריו עולים בקנה אחד עם מ"ש ברבות וארא פי"ב ע"פ כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ כו' ע"ש. וביאור הדבר כי שמים הם בחי' מקיפים היינו בחי' סוכ"ע וזהו וימיני טפחה שמים ימינך ה' נאדרי בכח. הוא כח אור א"ס ב"ה שבלי גבול כו'. אבל בחי' ארץ שהיא בחי' ממכ"ע מלכותך מלכות כל עולמים כמ"ש בד"ה והיה מספר בנ"י מקבלת מבחי' שמאלו ע"ד שאמר לעולמו די כו' שיהי' הכל בבחי' גבול ותכלית. (ועיין מענין אף ידי כו' וימיני כו' בחגיגה פ"ב די"ב ע"א מנחות דל"ו סע"ב רבות בראשית ס"פ א' בחקתי פל"ו. באיכה ס"ח א' בד"ה מעשה במרים בת נחתום. זח"א ד"ל ע"א ח"ב ד"כ ע"א פ' בא דף ל"ז א' יתרו פ"ג ב'. ח"ג פנחס דרמ"ז א'). אבל ע"י מעשה הצדיקים מחברים השני ידים דהיינו שממשיכים גילוי האור מבחי' סוכ"ע בבחינת ממכ"ע והכלי לגילוי זה זהו ענין מקדש ה'. שהוא הכלי להיות בו גילוי קדש העליון סוכ"ע. והוא בחינת ציון (עיין ברבות ר"פ קדושים ובזח"ג ס"פ האזינו דרצ"ו ע"ב. ובמא"א אות מ"ם ססעי' פ"ט). וזהו כוננו ידיך. וזהו ג"כ משארז"ל (בסנהדרין פרק חלק דצ"ב ע"א ובפ"ה דברכות דל"ג ע"א) גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות שנאמר פעלת ה' מקדש אד' כו' דהיינו שמחבר שתי השמות הוי' אד' שהוא סוכ"ע וממכ"ע שהם שורש חו"ג כו'. ובזח"ג שלח קס"א ב' פי' מקדש אד' ע"ד ועתה יגדל נא כח אד' כו' ע"ש ועמ"ש לקמן פ' שלח ע"פ ועתה יגדל נא כח. והנה כח היינו ג"כ ב"פ יד והיינו התחברות ב' בחי' יד להיות לאחדים ע"ד ימינך ה' נאדרי בכח. וזהו ג"כ ענין גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות כי ונועדתי לך שמה אותיות ונודעתי שהחיבור הוא ע"י הדעת ועמ"ש בד"ה במדבר סיני באהל מועד. וזהו ג"כ ענין ג' ידות אף שבגמרא לא נזכר רק שתי יד ים שהן חו"ג אלא כי המחבר ב' הבחי' יחד זהו התפארת קו האמצעי שמחבר חו"ג להיות לאחדים והוא ענין הדעת שמחבר חו"ב כענין הפעם ילוה כדלקמן. והיינו ע"י ששרשו למעלה מב' הבחי' ועולה עד הכתר (ועמ"ש באג"ה ע"פ והיה מעשה הצדקה שלום). והיינו שלהיות המשכת אור הסוכ"ע בממכ"ע צ"ל ע"י המשכה מאור א"ס ב"ה ממש שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע כו' וזהו ענין יד הרמה. וכענין כי גאה גאה כו' ועמ"ש בת"א פ' בשלח סד"ה אשירה להוי'. וגבי מגלת אסתר סד"ה לבסומי בפוריא גבי כי יד על כס י"ה כו' ע"ש. ובזה יתורץ דלכאורה עדיין אין התירוץ מספיק מ"ש התוספות בכתובות שם אבל במעשה צדיקים בחד מעשה כמו בית המקדש כתב תרתי ידים עכ"ל. דיש להקשות ע"ז דהא מבואר ברבות (נשא פי"ב דרמ"ט ע"ג) ע"פ ביום כלות משה להקים את המשכן. את המשכן שהוא שקול כנגד העולם כו' כיצד כתיב בראשית ברא אלקים את השמים כו' וכתיב נוטה שמים כיריעה (תהלים ק"ד) ובמשכן כתיב ועשית יריעות עזים לאהל כו' ע"ש באריכות. וכיון שכן שיריעות המשכן הם כמו בחי' שמים ושאר הדברים שבמשכן הם כמו הדברים שיש בארץ ע"ש במדרש. וא"כ אע"פ שכתב במשכן תרתי ידים אין זה תרתי ידים בדבר אחד כ"א תרתי ידים שבעולם מאחר שבמשכן יש ג"כ שמים ובחי' ארץ. א"כ תרתי ידיך דכתיב גבי מקדש היינו ימין לבחי' שמים שהם יריעות המשכן ובחי' שמאל לבחי' ארץ שבמשכן. ובמה גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ. אעכצ"ל עיקר הפירוש דבמקדש נתחברו ממש