כא ד

ב' בחי' הידים כביכול והיו לאחדים והיינו המשכת והתגלות אור הסוכ"ע שנק' ימין בבחי' ממכ"ע הנק' שמאל כמ"ש אתה גבור לעולם אד'. וכתיב כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שלהיות בחי' מלכותו שהוא ממכ"ע זהו ע"י גבורות וצמצומים כו' אבל ע"י מעשה צדיקים ממשיכים גילוי שם הוי' ממש בשם אד' כמ"ש והוי' בהיכל קדשו היכל גימטריא אדנ"י כו' ולכן במקדש היו אומרים את השם ככתבו משא"כ במדינה בכינויו. והתחברות זו של ב' ידיו כביכול זהו ע"י בחי' יד הרמה כו' שבחי' זו הוא המשכת הגלוי בפנימית (ועיין עוד מענין תביאמו כו' מכון לשבתך כו' פ"ה דכתובות ס"ב ב' פ"ח דב"ב קי"ט ב'. באבות ס"פ שנו חכמים. ירושלמי פ"ד דברכות על משנה יכוין את לבו כנגד בית קדה"ק. רבות תצוה פל"ח קל"ד ב'. במדבר פ"ד דרי"ז ב' נשא פי"ב דרמ"ט ג'. בשה"ש רבה כ"ה א' ס"פ כמגדל דויד. ובפתיחתא דאיכה ד"ה רבי יצחק פתח תחת אשר לא עבדת. ובשה"ש רבה ס"פ עמודיו עשה כסף דכ"ב ב'. זח"א וישב קפ"ג סע"א. פ' פנחס דרכ"א א '. ומענין ג' ידות פ' עקב דף ער"ב סע"ב ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש ע"פ שאו ידיכם קדש בד"ה צאינה וראינה):

קיצור. ענין מקדש אדנ"י פי' האריז"ל שהוא ענין עשית הכלי לקבל גילוי אור א"ס והיינו ע"י ידיך. ובגמרא מבואר ג"כ שבמעשה המקדש נתחברו ב' ידים כביכול שהם סוכ"ע וממכ"ע והתחברות חו"ג זהו ע"י קו האמצעי דעת תפארת כו' וזהו ענין ג' ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה:

ב והנה ג' ידות הם ג' בחי' צמצום והתפשטות והמשכה (כי הנה צמצום והתפשטות והמשכה הם ג' בחי' יו"ד ה"א וא"ו דשם הוי' ולכן הם המכוננים מקדש ה' שהוא ה' אחרונה דשם הוי' וזהו ג"כ ענין ג' פעמים קדוש עד שנמשך להיות מלא כל הארץ כבודו כמ"ש בד"ה רני ושמחי. ובביאור ע"פ ונקדשתי. אך שייכות ג' בחי' הנ"ל לענין ג' ידות י"ל ע"פ מ"ש הרמ"ז פ' עקב שם דפי' יד היינו ד' אותיות שם הוי' והמלוי דשם הוי' שהוא יוד אותיות ויש ג' מילואים ע"ב ס"ג מ"ה הן ג' ידות וידוע דשם ע"ב בחכמה שהוא יו"ד דשם ושם ס"ג בבינה שהוא ה' ראשונה דשם ושם מ"ה בז"א שהוא וא"ו כו') והן הן מדרגות ג' לוים נושאי המשכן גרשון וקהת ומררי. ולכן כאשר ילדה לאה את לוי אמרה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים (ועמ"ש* מזה בפ' ויחי ע"פ יהודה אתה ובפ' ויצא בד"ה וללבן שתי בנות) כי לאה היא אם הבנים שהן ו"ק דאצי' ראובן חסד כו' ולאה היא בחי' מחשבה חיצוניות בינה שהיא אם ומקור לששה מדות שכולם מתפשטים ונולדים ע"י המחשבה ועמ"ש בד"ה אלה פקודי המשכן בענין פי' מי ברא אלה. וזהו שם הגדולה לאה פי' שם ה' גדולה כו' ועיין ברבות ויצא פ"ע, ופי' ילוה אישי אלי הענין כי הנה עיקר התהוות כל העולמות אבי"ע השורש הוא מבחי' מחשבה דהיינו מה שעלה במחשבה לפניו ית' אין מלך בלא עם וכמאמר אנא אמלוך מן מחשבה. א' הזאת נשתלשלו ונבראו כל העולמות עם כל פרטי התחלקות אבי"ע. אך באמת מה שיהיה לו רצון אנא אמלוך זהו ג"כ רק כמ"ש ה' מלך גאות לבש שאינו כמו מלך בשר ודם דשייך רצון באמת כו' משא"כ למעלה הוא רק בחי' לבוש וכמש"ל. ולכן בכדי שיהיה המשכת רצון עליון ב"ה בבחי' מחשבה זו ע"ז אמרה וביקשה לאה הפעם ילוה אישי אלי להיות התחברות ממש א"ס ב"ה במחשבה זו והיינו ילוה אישי ע"ד ביום ההוא תקראי אישי ועמ"ש מזה סד"ה ואשה כי תדור גם כי יעקב הוא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה שהוא התחברות והמשכת אור א"ס ב"ה בעולמות. (ועמ"ש* מזה בפ' צו) והיינו הפעם דוקא ע"י בחי' לוי וכמ"ש* ברבות ויצא פע"א ע"פ על כן קראה שמו לוי לוי זה