כג ד

עפמש"ל שבני גרשון מעלים המדות לבחי' מדות שלמעלה מהשכל זהו ז"ת דא"א אבל בני קהת שנשאו את התרוה שהיא מבחינת חכמה שבכתר כו' ועמ"ש מזה בד"ה יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת כו':

וידבר ה' כו' נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם כו' ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד כו'. הנה הלוים נשאו את המשכן במדבר מ"ב מסעות שבמקום חנייתם הקימו את המשכן ובנסעם הורידו אותו (ונסעו כך מ"ב מסעות כו') וצ"ל זה דהנה התורה היא נצחית. ויש עתה ג"כ בכנ"י בחי' משכן ולוים הנושאים אותו. וכדכתיב בפ' בחקתי ונתתי משכני בתוככם וכתיב בפ' תרומה ושכנתי בתוכם וארז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם והיינו שיש בכנ"י עתה ג"כ בחינת משכן ולוים כו' ולהבין כ"ז היטב צ"ל מ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא כו'. וכתיב מלא כל הארץ כבודו שנראים ב' המקראות אלו כסותרים זה את זה כו' (ועמ"ש מזה בד"ה אני לדודי. ובד"ה למען תזכרו בענין הטלית וחוטי הציצית ששרשם משני בחי' הנ"ל. וכמ"ש בד"ה ויקח קרח כו' ובד"ה ההפרש בין יו"ט ונס דפסח ובין חנוכה). אך הענין הוא שמבשרי אחזה אלוה. ופי' דהנה יש בחיות הנפש שמחיה את הגוף יש ב' בחי' ומדרגות. הבחי' הא' מה שהנפש ממלא את כל הגוף בבחי' התחלקות שמתחלק חיות הנפש לפי מזג כלי אברי הגוף. שבראש הוא משכן השכל. מפני שכלי הראש היא כלי הראויה לקבל אור השכל. ובלב שורים המדות כו' (שהיא כלי הראוי' לקבל המדות) וברגלים מתלבש כח ההילוך שהם כלים הראוי' לקבל רק כח ההילוך בלבד שמתחלק חיות הנפש לפי מזג כלי הגוף ובחי' ההתחלקות הוא בדרך כלל לג' בחי' שהם כח השכל בראש והמדות בלב. וכח ההילוך ברגלים כו'. דכמו שבדרך כלל נחלק כלי הגוף לג' בחי' שהם ראש ואמצע הגוף שהוא הכרס כו' ששם הבני מעים כו' והרגלים כמ"כ מתחלקת חיות הנפש לג' בחי' כנ"ל. והנה באמצע הגוף יש בחי' חצר הכבד שהוא הפרסא המפסיק בין אברים פנימים לחיצונים. בכדי שעי"ז ידחו הפסולת ויצאו לחוץ (ועמ"ש מזה בת"א פ' לך לך בד"ה והבדילה הפרוכת ולקמן פ' שלח סד"ה ואם האכל יאכל) והוא כמ"כ למעלה (כמשי"ת לקמן) שהוא בחי' שמאל דוחה כו' וכמ"כ ממש הוא למעלה בחי' ממכ"ע. פי' שהחיות של אור א"ס ב"ה שממלא בתוך כל עלמין להחיותם הוא מתחלק לחלקים לפי מזג הכלים. ובדרך כלל מתחלק לג' חלקים שהם ג' עולמות בי"ע כדכתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם התחלקות ג' מדרגות שהם ג' עולמות בי"ע. שהוא בחי' ג"ע העליון וג"ע התחתון ועוה"ז. והג' עולמות בי"ע הנ"ל הוא בחי' מחשבה ודבור ומעשה כמ"ש בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י ויש למעלה ג"כ בחי' פרסא המפסקת כו' בכדי שלא יאחזו החיצונים כו' (ואפ"ל שזהו ענין אף עשיתיו אף הפסיק הענין כמו בחי' פרסא המבדלת בין יצירה שהוא כמו הגוף כי חג"ת מקננין ביצירה ובין עשי' בחי' רגלים). והנה כמו שיש למעלה בחי' ממלא בתוך כל עלמין שמתחלק לחלקים כפי מזג הכלים כנ"ל והחיות הוא הולך ומתמעט כמו למטה באדם שבראש משכן השכל ובגוף מתמעט החיות וברגלים מתמעט יותר כו' שכמ"כ הוא למעלה ממש בבחי' ממכ"ע כו'. כמ"כ הוא למטה בעבודת ה' שאם עובד רק בבחי' א"פ שהוא בחי' ממלא כו' שהוא בהדרגה וסדר כו' שאינו מהפך טבעו (וכמשנ"ת בד"ה ועתה יגדל נא בענין בכל נפשך ובכל מאדך שבחי' האהבה דבכל נפשך נקרא בחי' עומדים שעומד תמיד במדרגה א' ובחי' בכל מאדך זהו בחי' מהלכים