כד ב

שהוא רצון העליון ב"ה שנק' סוכ"ע שאין בו בחי' מעלה ומטה כלל שסובב ומקיף על כל עלמין בשוה כנ"ל וכמ"ש בבינונים פרק מ"ח ע"ש (וכוונת הפסוק דכתיב מלא כל הארץ כבודו הוא בחי' ממכ"ע שממלא בתוך כל עלמין להחיותם. ומתחלק לחלקים כנ"ל) וזהו ג"פ קדוש כו'. פי' שהוא בחי' הא"מ של ג' עולמות בי"ע וכמ"ש מזה בביאור ע"פ ועתה יגדל נא הנ"ל ועמ"ש מזה בד"ה הרם את מטך שדרך כלל ב' בחי' הנ"ל נק' בחי' סדר השתלשלות ומה שלמעלה מסדר ההשתלשלות כי השתלשלות בי"ע זה מזה היינו השתלשלות מדומ"ע שהמשכת הדבור מהמחשבה הוא נק' השתלשלות כו' וכן בעבודה מדומ"ע מההתבוננות נמשך הדבור שהוא מדבר בד"ת והעשי' במעשה המצות אך בחינה שלמעלה מהשתלשלות זהו הרצון רעותא דליבא כו' (ועמ"ש מזה ע"פ מי מנה כו' ורובע ישראל כו'):

קיצור. (ענין סוכ"ע בנפש בחי' הרצון. בחי' גלגלתא מאדך. וכן למעלה רצון סוכ"ע):

ג והנה זהו ענין המשכן בחי' ושכנתי בתוכם כי ענין אהל מועד היינו היחוד וההמשכה מבחי' סוכ"ע בממכ"ע וזהו ענין ונועדתי לך שמה לשון התקשרות ודביקות הקב"ה בישראל. מלשון והאדם ידע כו' (כמ"ש בד"ה במדבר סיני באהל מועד הנ"ל ובד"ה נשא דלעיל) וזהו ענין ההילוך דבחי' מהלכים בין העומדים וכמ"ש במא"א אות ה' סוף סעיף יו"ד הליכה כינוי אל הזיווג הולך על הדרך יסוד דנוקבא ברגל מבורכת שהיא יסוד עכ"ל והיינו כמ"ש בד"ה עיני כל אליך ישברו בפי' נודע בשערים בעלה פי' נודע לשון יחוד וזיווג כמו והאדם ידע כו' וזהו וידעת היום והשבות אל לבבך כו' ע"ש והיינו בשערים הם נש"ב הנמשכים ממוח בינה אל הלב וזהו עיני כ"ל ע"ד הלב רואה כו' וכשנקלט בתוכיות נקודת הלב אזי נקראת כלה. ועמ"ש מזה ג"כ סד"ה כי תצא כו' אשת יפ"ת כו' בענין ואח"כ תבוא אליה ובעלתה דהיינו בחינת מס"נ והוא ענין נפילת אפים ובחי' נעילה שהוא גמר העליות עכ"ל ועמ"ש בת"א בד"ה וישב יעקב וז"ל והנה בזמן שבהמ"ק היה קיים היה נמשך בחינה זו רעותא דליבא מגילוי אור א"ס ב"ה בהיכל קדה"ק כו' כמ"ש בסש"ב להיות בטל רצונו לרצונו ית' וכמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ כו' עכ"ל. והיינו כי חפץ זהו התענוג ופנימיות הרצון שהאדם יהי' כלה שארי ולבבי כו' וזהו עד"מ היחוד בחי' ואל אישך תשוקתך והוא מרוה צמאונה כו' וזהו ענין ישבעו ויתענגו מטובך כו' אז תתענג על ה' כו'. וזהו ענין בני קהת שממשיכי' האו"פ בחי' תענוג וחפץ ובני גרשון ממשיכי' הרצון והמקיף כו' והנה ארז"ל אשכחן משכן דאקרי מקדש. משמע שהם שני בחינות אלא דמ"מ משכן אקרי מקדש. והענין כמ"ש בת"א ע"פ ויגש אליו יהודה שהמשכן היה דירת עראי של הקב"ה והמקדש היה דירת קבע ונתבאר מזה ע"פ מה טובו אהליך יעקב. והענין כי הנה כתיב זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר. שכ"ז שהיו במדבר היו עדיין בבחי' אב"א ובמקדש היו בבחי' פב"פ וכ"כ במא"א אות מ' סנ"ז וספ"ט ובחינת אב"א היינו בחי' אתכפיא לבד אבל בחי' פב"פ זהו כשיבא לבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו ענין ארץ חפץ כמ"ש בת"א פ' תצוה בד"ה זכור דעמלק וע"כ היה צ"ל הלוים מקימין את המשכן וכמ"ש בד"ה שאו לגלגלתם הנ"ל בפי' ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים פי' ובחנות המשכן שכשירד בחינת המשכן ממדרגתו תהיה ההקמה ע"י הלוים דהיינו בנשמת האדם למטה שירדה הארתה ונתלבשה בגוף ונפש הבהמית הנה זאת העצה לעורר על נפשו בחי' גבורות קדושות והם מתחלקים לשלש בחינות גרשון קהת ומררי כמשי"ת ועי"ז יקימו אותו. והיינו להעלותו מבחי' ירידתו להיות דבוק באלקים חיים והוא ע"ד שנת' ע"פ אלה פקודי המשכן. משכן