כו א

קשים שהם רק שמאל דוחה בלי שום ימין מקרבת כי אין בהם בחי' לאכללא שמאלא בימינא. אמנם אחר שיחתו מריביו ע"י החסד דא"א אזי גם בחי' הגבורות יהיו רק ע"ד ויתן עוז למלכו ע"ד שמאלו תחת לראשי שבהתכללות הגבורות בהחסד יהי' ההשפעה ביתר שאת וחיות גדול וז"ש ה' עוז לעמו יתן כו' [ועיין בזהר פ' לך לך דפ"ד א' מענין ויתן עוז כו' ועיין בפי' הרמ"ז פ' אמור דצ"ג ב' בענין דרשו ה' ועוזו. והנה* מבואר למעלה שחסד דא"א זהו נק' יד הגדולה וזהו ענין ה' יחתו מריבו בנגינה גרשיים כו' ויתן עוז י"לשזהו בחי' יד החזקה וירם קרן משיחו זהו יד הרמה וכמ"ש ולו יקהת עמים כו']. והנה המשכה זו שיהי' התגלות החסד דא"א למטה אינו ע"פ דרך הטבע של סדר ההשתלשלות רק הצדיקים הגדולי' יכולים להמשיכו בתפלתן שיומשך להתגלות למטה. וזה הי' עבודת ויגיעת מרע"ה בתפלתו להמשיך י"ג מדה"ר שהוא המשיכן וכמ"ש וימהר משה ויקד ארצה וישתחו [וכמ"ש* בזהר באדרא (דקל"ח א') כמה חילא דמשה דאחית מכילין דרחמי לתתא כו' ע"ש ועיין עוד בזהר שלח (דקס"א ב') בפי' ועתה יגדל נא כח אד' ועמ"ש בפ' שלח בפסוק זה ויש הפרש שבפ' כי תשא נז' י"ג מדות הרחמים והיינו שנמשך י"ג ת"ד מא"א לז"א ובפ' שלח נז' ט' תיקונים דדיקנא דז"א ועיין באדרא (דקל"ט א') תאנא כד נחית מן דיקנא יקירא עילאה כו' בתשעה תיקונין כו' ובאדר"ז (דרצ"ה ע"א וע"ב) הני תשעה תקונין אמרן משה כו' דאע"ג דתליסר תיקונין לא אמרן [השתא] בכוונה תליא מילתא כו' וע"ש היטב דכח ה' הוא המשכה ממזלא דא"א להאיר בט' ת"ד דז"א וכמ"ש ג"כ באד"ר (דק"מ סע"א) ועיין בזהר ס"פ נשא (דקמ"ז תחלת עמוד א') ובמק"מ שם] וכן גם בג"ע אין גלוי מבחי' זו דא"א אלא לצדיקים הגדולים דירתין ת' עלמין דכסופין הנמשכים מא"א כו'. ועיין מ"ש בביאור ע"פ אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ. מענין חסד עילאה הנ"ל. ועיין עוד מענין ה' יחתו מריביו בפ"ק דר"ה (די"ז ע"א) ועמ"ש בד"ה ויאבק איש עמו בירושלמי פ"ד דברכות הלכה ג'. תשע ברכות של ר"ה מניין א"ר אבא קרטוגנא כנגד תשע אזכרות שכתוב בפ' חנה וכתיב בסופה ה' ידין אפסי ארץ ור"ל ור"ה יום הדין הוא וע' מזה ג"כ בש"ס דילן פ"ד דברכות (דכ"ט ע"א) ובר"ה כתיב ויבואו בני האלקים להתיצב על ה' ויבא גם כו' וע' זח"ב ר"פ בא ובפ' תצוה (קפ"ד א') ובפ' פנחס דרל"א ועיקר הקטרוג על פריקת עול שיש למטה שמחמת זה אינן ראויים להתגלות מלכותו ית' וכמ"ש בד"ה תקעו בחודש שופר ועז"נ ה' יחתו מריביו. ויתן עוז למלכו. וכמ"ש ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז כו'. ולכן יש ט' אזכרות להמשיך ט"ס במלכות שהיא בעצם נקודה א' והמשכה זו מט"ס העליונות. וזהו ועוז מלך משפט אהב פי' ועוז מלך ע"ד ארוממך אלקי המלך וכענין ועתה יגדל נא כח אדני כמ"ש לקמן על פסוק זה בפ' שלח ועיין מענין ויתן עוז ברבות שמות פרשה א' (דקי"ח ע"א) ובפ' יתרו פכ"ז. נשא פ"א (דרכ"א ג'). באיכה בפסוק גדע בחרי אף. דע"ב ג' ד'. ענין וירם קרן ע"י התשובה ועמ"ש בת"א פ' יתרו בביאור ע"פ זכור ושמור בפי' רמה קרני שהוא בחי' עתיקא כו'*:

כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך ה' כו' יאר ה' כו' ישא ה' כו'. הנה ארז"ל (פ"ג דברכות ד"כ ע"ב) אמרו מה"ש לפני הקב"ה כתיב בתורה אשר לא ישא פנים כו' ואתה נושא פנים לישראל דכתיב ישא ה' פניו אליך. אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך והם מדקדקים על עצמם עד כזית כו'. (וכ"ה ברבות נשא פי"א). וצריך להבין ענין זה שבשביל הדקדוק שמדקדקים עד כזית יש נשיאת פנים