כט ד

מהמדות דלאו מכל אלין מדות איהו כלל ע"כ מתבטלים שם המדות והיו לאחדים וכמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו', ועד"ז יש לומר בענין פי' תערובות פנימי ומקיף ע"י כי גאה גאה כו' שמקיפים ופנימיים שוים לפניו. ועמש"ל בביאור ע"פ נשא את ראש בני גרשון בענין יד הרמה שמחבר השני ידות שהם חו"ג כו' ע"ש. וזהו ג"כ פי' מ"ש גבי קטרת ממולח טהור קדש ופי' הגאון החסיד מוהר"ר פנחס ז"ל הלוי האב"ד דק"ק פפד"מ תלמידו של הה"מ נ"ע בספרו פנים יפות על התורה וז"ל פי' התרגום מערב דכי קודשא והוא כי חכמה נקראת קדש ובינה היא בחינת טהור והם תרין ריעין דלא מתפרשין עכ"ל. ועמ"ש בפי' נשמה שנתת בי טהורה היא ועלייתה לבחינת קדש ע"י אשר קדשנו במצותיו בד"ה ושמתי כדכד ובד"ה שבת שבתון. ומשם יובן פי' מערב טהור קדש שהוא קרוב לענין הנ"ל בתערובות הפנימי והמקיף וזהו ענין ביום המשח ואחרי המשח שבקטרת והבאת קערות שהוא בחי' העלאת מ"ן להמשיך האור מקיף כתיב ביום המשח לפי ששמן המשחה הוא ג"כ מבחי' מו"ס דעתיק, א"כ הכל בחי' א'. משא"כ אכילת מזבח שממשיך מ"ד מבחי' ז"א לכך נאמר ע"ז אחרי המשח כו' וע' בזהר פ' וארא דכ"ד ע"ב מענין כל הבקר לעולה שנים עשר ובפ' בהעלותך דקנ"א סע"א. ועיין עוד מ "ש בפ' צו ע"פ זה קרבן אהרן כו' ביום המשח אותו: