לא ב

מרירות בנפשו על החשך המסתיר כו' היינו לפי שמקור המשכה זו הוא מבחי' ח"ס כנ"ל ובחכמה אתברירו והבירור היינו ענין כתיתת הזיתים דוקא. שזהו ענין שישים מרירות בנפשו ויצעק אל ה' בצר לו כו' ואזי עי"ז דוקא נמשך מזה השמן הטוב שמבחי' מו"ס שרש האה"ר דאהרן גם כמ"ש בד"ה שוש אשיש בענין גנוחי גנוח שע"י הבכיה מעורר יג"מ הרחמים כו' ע"ש והרי משם שרש אה"ר דאהרן שנמשך מבחינת ורב חסד. ובפי' בהעלותך י"ל עפמ"ש בזח"ג פ' במדבר (דקי"ח ע"ב) ע"פ ששם עלו שבטים אלין י"ב שבטין י"ב תחומין דלתתא. ופי' ששם קאי על ירושלים הבנויה כעיר כו' היא בחינת מל' ולשם הוא עליית השבטים י"ב תחומין דלתתא שבבריאה. ופי' כעיר שחברה לה יחדו איתא בזהר וישב (דקפ"ג סע"ב) דאתחברת אמא בברתא והוו כחדא ועמ"ש מזה בד"ה אלה פקודי המשכן משכן העדות:

וזהו כענין ולקשרא שביעאה בשביעאה המבואר בזהר פקודי (דף ר"ס סע"ב) ובפע"ח סוף שער הק"ש בהגה"ה מהחברים. ממל' עד בינה כו' והנה עליי' זו דששם עלו שבטים היינו ע"ד מ"ש בפע"ח שם בפי' כתפלה אריכתא דמיא שהוא עליי' היכל ק"ק דבריאה באצילות עד שנעשה בחי' אצילות ממש וכן הוא ג"כ בעליות דקבלת שבת. ועיין מענין י"ב שבטין בזהר ויחי (דרמ"א ע"א) ומענין ששם עלו שבטים כו' (שם דרמ"ב א') ובפ' ויצא דקנ"ח א' ובפ' פקודי (דרכ"א ב' דרכ"ט ב') ובפ' אחרי (דע"ח א'). והנה ענין בהעלותך דאהרן י"ל שמעלה אותן למעלה מבחי' ששם עלו שבטים מצד עצמן. שעלייתם הוא בבחי' מל' כנ"ל. אבל אהרן שמעלה הנרות הוא עליות המל'. והיינו ע"י שממשיך בה מבחי' חכמה וכענין מ"ש בזהר פ' אמור (ד"ק ע"ב) בזמנא דנהרא מאבא עילאה כו' שזהו למעלה מבחי' ומדרגת בזמנא דנטלא מבי אימא כו' ע"ש ובבה"ז. וזהו ההפרש בין קרבנות הנשיאים להדלקת והטבת הנרות ועיין מ"ש במ"א ההפרש בין מוחין דאימא למוחין דאבא בד"ה להבין מ"ש בהגדה מצה זו כו' ועיין מ"ש במ"א ע"פ מארז"ל פתח במזבח וסיים בשולחן כו' ובענין ויין ישמח כו' להצהיל פנים משמן כו'*. ובכ"ז יובן מ"ש בהעלותך. ועיין בזהר פ' חיי שרה (דקכ"ה א) במ"ה ע"פ משקה הרים מעליותיו איזו היא עלייה זהו עדן והרמ"ז שם האריך בזה והנה עדן הוא ח"ע וזהו ג"כ פי' בהעלותך דאהרן כו':

ובכ"ז י"ל עוד דהנה בקרבנות הנשיאים הי' לכל נשיא קרבן בפ"ע ועי"ז העלה שבטו. ובהעלאת אהרן את הנרות שהן נש"י הנה מתעלים כולם ע"י שבעת הנרות. ועיין מזה בזהר פ' בהעלותך (דקנ"א סע"א וע"ב). והענין דכה"ג מצינו גבי קי"ס שנקרע הים לי"ב גזרים לכל שבט מסילה בפ"ע. ולעתיד גבי והניף ידו על הנהר כו' כתיב והכהו לשבעה נחלים, ומבואר במ"א על פסוק זה דלפי שקריעת ים סוף הוא בבחי' מל' והוא להיות עליות והתחברות י"ב שבטים שבבריאה בשרשן שבאצי' י"ב גבולי אלכסון דז"א, ולכן נקרע לי"ב גזרים. אכן והניף ידו על הנהר היינו בחי' בינה. שהבינה מעלמת אור החכמה. וצ"ל גילוי אור החכמה שאור א"ס מלובש בחכמה. ולפי שגילוי זה שבחכמה נמשך מבחי' ז"ת דעתיק ע"כ נאמר והכהו לשבעה נחלים כו' כנגד ג' אבות וארבעה אמהות כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו'. וכעין זה הוא ג"כ ההפרש בין קרבנות הנשיאים שהוא בחי' ששם עלו שבטים מבריאה לאצילות ע"כ לכל שבט הי' העלאה בפ"ע שמקבל משרשו שבאצילות כו' ועיין מ"ש בביאור ע"פ יהודה אתה יודוך אחיך, אבל העלאת הנרות המנורה שעיקר ההעלאה ע"י אור החכמה דייקא שלמעלה מהבינה כנ"ל שמשם הוא בחי' השמן כו' ע"כ נמשך בבחי' ז' נרות דייקא מעין בחי' והכהו לשבעה נחלים דייקא. וכנודע ג"כ דשרש השמן שבחכמה נמשך