לא ג

מבחי' ע"ק כמ"ש במ"א בשם הזהר הרקיע בפ' ויקרא ע"פ כשמן הטוב כו'. והרמ"ז בפ' אמור (בדף פ"ט ע"א) בד"ה ההוא שמן. כ' שיש ב' מיני שמנים. הא' שמן למאור. והמין השני הוא שמן המשחה. הא' הוא מכתרא עילאה. והב' ממו"ס כו' ע"ש:

בהעלתך את הנרות וגו'. ופרש"י כשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה. אמר לו הקב"ה חייך שלך גדול משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות ועיין במדרש. ולהבין זה גם מ"ש להלן הצאן ובקר ישחט להם כו' מהו התמיה הלא יש בעולם ע' אומות והם ריבוא רבבות יותר מת"ר אלף ואוכלים בשר ונמצא להם. וגם מ"ש אם את כל דגי הים וגו' הלא הם שאלו בשר ולא שאלו דגים כלל. והענין יובן בהקדים ענין מעשה הקרבנות של הנשיאים שכל נשיא העלה שבטו על ידי קרבנו. והענין דצ"ל דארז"ל ע"ה אסור לאכול בשר. דהיינו מפני שאינו יכול להעלות את הבשר כו' וא"כ מובן מזה שהאדם מעלה ומגביה את המאכל והיינו מפני שהאדם גבוה יותר שהוא מדבר והוא הראש לכל בחי' הדצ"ח וכמשנ"ת לעיל בפ' נשא ע"פ כה תברכו כו'. ובמ"א משמע להפך דארז"ל רפ"ו דברכות אילן שאכל אדם הראשון חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אביו ואמו עד שיטעום טעם דגן. הרי שאדם מקבל הדעת מהחטה וכן אמר ר"נ עד דלא אכילנא בישרא דתורא כו'. אך הענין הוא ששניהם אמת שהם למטה מנפש האדם ולמעלה הימנו. והיינו כי כל הטעמים של כל מיני צמחים ופירות וכן הבשר של חיות ובהמות שרשם הוא מעולם התהו שהוא בחי' עולם הנקודים שלמעלה מאצילות שהוא ברודים והיינו כי שורש כל החי הוא מחיות המרכבה פני אריה הוא מקור נפשות החיות ופני שור הוא מקור נפשות הבהמות ופני נשר הוא מקור נפשות העופות. והנה החיות נושאות את הכסא ועל הכסא כו' כמראה אדם הוא בחי' ע"ס דאצילות דעולם התיקון שנתקנו בבחי' פרצוף אדם והיינו עד"מ סדר והדרגת השתלשלות אברי האדם שהוא רמ"ח אברים ושס"ה גידים וכציור הגוף כמ"כ מתלבשת הנפש שהרי התלבשות הארת הנפש בגוף הוא מתחלק לפי ציור הגוף שבמוח שורה המחשבה ובפה הדבור ובידים כח המעשה וזהו שנקרא אדם האלף הוא בחי' מחשבה וד' דיבור מ' מעשה וכמ"כ הוא למעלה בע"ס דאצילות משתלשלים בזה הסדר דבחי' אדם והשראת האור בתוכם הוא ממש כפי השראת הנפש בגוף האדם (ועמ"ש מזה בפ' אמור בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י). ויש בחי' מוחין דקטנות ומוחין דגדלות, משא"כ שארי הברואים כמו בהמות וחיות אין ציור הגוף שלהם שוה לאדם כלל וראשם כפוף ושוה עם הגוף, וכמ"כ סדר המשכתם ממקורם ושרשם שם הוא ג"כ ההשתלשלות והמזיגה באופן אחר ממש (וע' בזהר בראשית די"ט ע"א ודף כ' ע"ב). והנה החיות שבמרכבה הם נושאות את הכסא דהיינו כמו שהבהמות מגביהי' את האדם הרוכב עליהן כך הם מעלים ונושאים את בחי' אדם שעל הכסא למעלה ממנו והיינו לשרשם שהוא מעולם התהו שלמעלה מאצילות. אכן הם ג"כ נשואות עם הכסא דהיינו שהם נגבהים ומתעלים עם האדם שעל הכסא. שהוא המגביה ומעלה אותן כמו אדם בעוה"ז מעלה את בשר הבהמה שהבשר מתעלה באכילת אדם שנהפך לדם הנפש ונכלל בבחי' ומדרגת מדבר (ועמ"ש בד"ה אני ישנה ולבי ער גבי פי' רעייתי). אך מה שעי"ז נעשה התקשרות נפש האדם בגופו ותוספת השכל זהו בחי' נושאות כו' (ועמ"ש מענין זה בד"ה ששת ימים תאכל מצות כו'):

ב והנה הבשר הוא מבחי' גבורות שלכך הוא סומקא ולכך גם אחר הבירור וההעלאה הוא נכלל בגבורות דקדושה והיינו שעי"ז נמשך התלהבות ורשפי אש והיינו לפי ששרש כל הבהמות וחיות הוא