לב א

השליו שהיו עופות שמנים מאד כדאיתא בגמ' דיומא דע"ה ב' ומסקינן לה אתליסר ריפתי ואחרונה אינה נאכלת אלא ע"י תערובות מרוב השומן הנבלע בה וכ"ש העליונות. והענין כי שמן הוא בחי' חכמה שהוא חכים ולא בחכמה ידיעא כו', ובעוה"ז הגשמי ג"כ השמן הוא בחי' חכמה שנשתלשל מבחי' חכמה שלמעלה, והתורה שהיא בחי' חכמה עילאה נק' שמן כו'. וזהו ענין השליו ששמן שהוא בחי' חכמה נמשך ונתפשט בבשר. שבשר השליו הוא בחי' גבורות והשמן שבה הוא בחי' חכמה בחינת מ"ה ואין. והיינו שנמשך הביטול גם בבחי' היש דבשר. וזהו היד ה' תקצר. שיוכל להמשיך מבחי' אין דח"ע גם לתוך הבשר עם היותו מצד עצם בחי' יש וגבורות, וכמ"ש בע"ח בענין כי יסוד אבא ארוך היינו השפעת כח הביטול. והיינו כי השליו הוא נמשך ג"כ מבחי' פני נשר שבמרכבה שהוא שרש נשמת כל העופות אך שמבחי' נשר מתהוים כל העופות שאינן מעורבים בשומן כ"כ שהם רק בחי' בשר וגבורות ויש בלבד. אמנם זה השליו הוא מעורב בשומן כ"כ והיינו שנמשך לתוכו מבחי' שמן ח"ע בחי' אין שהוא בחי' הרכבה והתכללות חו"ג ביחד שלתוך גבורות דיש דבשר השליו נמשך בחי' חסד דחכמה להמתיק הגבורות והוא השמן כו'. וכמו העלאת נרות המנורה שהשמן נבלע ונמשך בפתילה ועי"ז דולקת הפתילה באור. שהוא ג"כ התכללות חו"ג חסד דחכמה הוא השמן ואור דפתילה הוא בחינת הגבורות והתלהבות, שהפתילה היא בחי' יש ונכל לת באור והוא ענין העלאת נפש האדם בבחי' רצוא והתלהבות. אך הנה העלאה זו הוא ע"י השמן שהוא בחי' ח"ע דהיינו שנמשך ג"כ בחי' ביטול דח"ע בההתלהבות כו' (ועמ"ש מענין השמן והפתילה ע"פ כי אתה נרי הוי'. ובד"ה ת"ר מצות נר חנוכה) וזהו כענין השליו שהשמן נתפשט בהגבורות דבשר כנ"ל:

ד וזהו ענין שלך גדול משלהם דהיינו מקרבנות הנשיאים כי הנה הקרבן נק' אכילת מזבח שכמו ע"י אכילה נתברר הבשר ונולד מזה התלהבות ורשפי אש כך עד"ז הוא ג"כ אכילת מזבח רק שהוא בבחינה גבוה הרבה יותר וכמ"ש במ"א ולכן ארז"ל משחרב בהמ"ק שולחנו של אדם מכפר עליו. וזה היה ענין הקרבנות של הנשיאים שכל נשיא העלה שבטו ע"י קרבנו דהיינו שעי"ז נמשך בשבטו בחי' הרצוא וההתלהבות ע"י הקרבן שהקריב שנק' אכילת מזבח כו', אכן בחי' אהרן שמדליק ומטיב את נרות המנורה הוא גדול מקרבנות הנ"ל, כי הנה המנורה היא בחי' מל' דאצילות, והי"ב שבטים הם מרכבה דבחי' מל' שהם הנק' י"ב בקר שלשה פונים צפונה כו' והים עליהם מלמעלה, הים היינו המל' דאצי' שהוא עליהם מלמעלה (ולכן הנשיאים הקריבו י"ב בקר לעולה דהיינו כמ"ש ששם עלו שבטים כו' ועלי' זו הוא ע"ד והחיות נושאות את הכסא), ואהרן שהעלה נרות המנורה היינו ג"כ לכללות י"ב שבטים הנכללים בבחי' מל' שהשפיע בהם ג"כ ההעלאה שיהיה לכל או"א מישראל בחי' העלאה זו. והעלאה זו הוא ג"כ בחי' גבורות ורשפי אש. ואהרן בעצמו הוא חסד אך לכנס"י השפיע בחי' גבורות והיינו לפי שהוא שושבינא דמטרוניתא שמגביה ומעלה כנס"י לגבי מלכא קדישא והוא ע"י הגבורות שהם בחי' העלאה. וזהו ענין העלאת הנרות, אך גבורות אלו אינן בבחי' יש כמו ההעלאה שמבירור הבשר שהוא בחי' יש. אלא הם בבחי' אין וביטול שהרי מעורבים בשמן ופתילה ואור אשר עם היות בירור והעלאת הפתילה היא בחי' גבורות דיש אכן ע"י השמן הנבלע בה שהוא בחי' ח"ע ביטול ואין עי"ז נעשה ההעלאה והגבורות בבחי' אין וביטול כו'. ולכן הוא גדול מקרבנות הנשיאים שנק' אכילת מזבח שההעלאה נמשך מבירור הבשר שהגבורות הוא עדיין בחי' יש מי שאוהב והיינו כי הי"ב בקר הם בעולם הבריאה ואימא מקננא בכורסייא והגבורות הנמשכי' מבחי'