לב ג

(דע"ג ב') בענין הנהו אווזי דשמטי גדפייהו משמנייהו וקא נגדי נחלי דמשחא מתותייהו אמינא אית לן בגווייכו חולקא לעלמא דאתי כו'. והיינו שלעתיד יומשך ויתגלה ח"ע גם למטה מטה בבחי' היש שהוא ענין יבא כל בשר להשתחוות כנ"ל. ובתרגום שני דמגלת אסתר בפסוק ישנו עם א' במלשינות המן שבערב יוהכ"פ נכסין חיוון ואווזין ואכלין ושתין כו'. ומה שאמר אווזי דייקא לפי שבה יש הרמז להתפשטות וגילוי ח"ע גם למטה וכמארז"ל בברכות דנ"ז א' הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה שנאמר חכמות בחוץ תרונה. והיינו חכמות דייקא תרי היינו שע"י התגלות ח"ע בח"ת. נמשך ג"כ בחוץ. ועמ"ש בענין חכמות בחוץ בפ' יתרו ע"פ זכור את יום השבת לקדשו, וזהו ג"כ מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי' פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי' וכמ"ש מזה בד"ה וידעת היום ובד"ה ולא אבה. וזהו עצמו ענין חכמות בחוץ דהיינו שיהיה נמשך אפילו בבחי' מדבר ושממה והיינו ע"י שההמשכה באה ונמשכה מלמעלה מסדר ההשתלשלות והוא מבחי' שמן משחת קדש. וע"ז בא הרמז בסיפור דרבב"ח שהאווזות הם שמנים במאד שהיה בהם תערובות והתכללו ת השמן. אך עיקר הגילוי פנימי' החכמה עילאה זהו ע"י תערובות והתכללות השמן בהם ביותר וכנ"ל והיינו כמ"ש בזהר פ' צו (דל"ד א') דשמן שריא בגו חכמה עילאה דכולא ולכן נמשך ומתפשט גם למטה יותר שגם היש הגשמי יתבטל שלפי ערך רבוי הגילוי מח"ע כך נמשך יותר הביטול כו' וכמ"ש בזהר באדרא דנשא (דקל"א ע"ב) בפי' הפסוק חכמות בחוץ תרונה כד נגיד ממוחא סתימאה דא"א כו' ועיין מזה עוד שם (דק"מ ע"א) ובפ' ואתחנן (דרס"ב א') ובפ' תולדות (דקמ"א ב') ובפ' אחרי (דע"ח א'). ועמ"ש במ"א בענין ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים. ועמ"ש ע"פ הרע"מ פ' נשא אבנא למשקל בה דא יו"ד כו', וגם אווזי יש להם דמיון קצת לשליו שבשליו כתיב ויגז שלוים מן הים ובאווזות ג"כ ארז"ל (פא"ט דנ"ז) הני אווזי דידן כעוף של מים דמיין כו' והוא רמז ג"כ למ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וגם שהאווזות הם לבנים אשר מורה על שרש החכמה ולכן קרא רבא לרב פפא ורב הונא בדר"י קאקי חיורי (בכתובות דפ"ה א' גיטין דף ע"ג סע"א) אך מה שאמר זה עליהם לגריעותא שלא כיוונו אל האמת היינו לפי שאף שהאווזות רמז לחכמות בחוץ עכ"ז האווזות הגשמיות הרי הן עדיין לא נתקנו שהרי הם ממה שנפל בשה"כ כשאר כל העופות והבהמה כו'. והנה בפי' וענין עד דשמטי גדפייהו פרש"י נופלות נוצה שלהם מרוב שומן. ועיין בפרש"י (בחולין פא"ט דנ"ו ע"ב) בענין הנוצה ובתה"ד סי' קס"א. ויש לפרש כי עכשיו ההמשכה מחכמה עילאה באה ע"י צמצומים בבחי' שערות אבל לע"ל יהיה גילוי עצמיות חכמה עילאה בלי צמצומים וזהו דשמטי גדפייהו. ועיין בספר או"ת מהה"מ נ"ע ע"פ ומחץ פאתי מואב כו'. ועוי"ל ע"פ מ"ש במ"א ע"פ ויהי קול מעל לרקיע כו' בעמדם תרפינה כנפיהן פי' לפי שהקול שהוא ההמשכה נמשך ממקום גבוה מאד היינו למעלה מבחי' פרסא שהוא נק' רקיע כמ"ש יהי רקיע כו' ויהי מבדיל כו' וע"י המשכה זו מלמעלה מהרקיע נמשך בהם בחי' הביטול וזהו בעמדם בחי' תפלה בלחש ואזי תרפינה כנפיהן דהיינו יראה ואהבה שהם בחי' גדפין כו' שהאוי"ר ורצוא ושוב הם עדיין בחי' יש מי שאוהב כו' אבל הביטול הוא למעלה מזה וכנ"ל בענין ונחנו מה דמשה שלמעלה מבחי' רשפי אש וכשנמשך בהם הביטול ע"י קול והמשכה הנ"ל אזי תרפינה כנפיהן ונכללו האהוי"ר בביטול זה כו' ועמ"ש מענין זה בפ' יתרו בד"ה וכל העם רואים את הקולות, ועד"ז יובן כאן בהיות שענין האווזות הנ"ל רומז לבחי' חכמות בחוץ תרונה