לג ד

ועמ"ש מזה בד"ה בהעלותך את הנרות. ונמצא שבחי' הרצון יש בו בחי' התלבשות התענוג (עמ"ש בד"ה ואהיה אצלו אמון ובד"ה ובבואה לפני המלך). ולכך צריך האדם לעשות המצוה בשמחה כמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, כי השמחה היא התגלות התענוג שהעונג כשבא לידי גילוי אז נולדה ונתהוה השמחה בהתגלות הלב וכל מה שיש גילוי תענוג יותר הוא שש ושמח יותר כמ"ש מזה בד"ה שוש אשיש בהוי'. ופי' מרוב כל אינו פי' מכל תענוגי עוה"ז בלבד, כי זהו פשיטא שהרי כל תענוגי עוה"ז אינן אלא פסולת ממה שנפלו בשבירת הכלים. ולכן ארז"ל על ר"ע כשהיה ק"ך מילין מכרך גדול של רומי ושמע קול הקריה הומה בחדוה ושמחה רבה ר"א ור"י בכו אבל ר"ע שחק ואמר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שאם זה התענוג נמשך אפי' לעוברי רצונו כו'. כמארז"ל שאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה כו' והמזל מקבל מע' שרים כו' שהם מקבלים משמרי אופנים בחי' שמרים ופסולת ומזה משפיעים כל תענוגי עוה"ז, ואין ערוך לפנימיות החיות שהוא זיו השכינה המתגלה בג"ע* שצדיקים יוש בים ונהנים מזיו השכינה עד שאמרו מוטב לידייניה וליתי לעלמא דאתי, לפי שכל יסורי גיהנם כדאי לו בשביל שיקבל אח"כ עונג העליון הנמשך מזיו השכינה ולכן ארז"ל אם לעוברי רצונו כך שנמשך כ"כ תענוג גדול בשפע השמרים והפסולת כש"כ שיומשך תענוג גדול בהגלות נגלות ענג העליון מזיו השכינה לע"ל*. והנה כמה גדול השמחה והתענוג המתגלה מזיו השכינה אפילו בג"ע התחתון עד שאמרו מוטב דלידייני' כו' כ"ש בג"ע העליון שהוא למעלה מעלה מג"ע התחתון עד שצריך לטבול בנהר דינור לג"ע העליון ויש כמה מיני ג"ע במדרגות גדולות עד רום המעלות ובכולם יש בחי' נהר דינור בין זה לזה עד רום המעלות. וז"ש רז"ל תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל כו'. וזהו וקדושים בכל יום יהללוך סלה וקדושים הם הנשמות שיש להם עליות סלה בלי גבול ותכלית ומתענגים עונג למעלה מענג עד אין קץ, ולכן ארז"ל (סנהדרין דף ק' סע"א ובמשנה סוף עוקצין) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש (במשלי סי' ח' כ"א), כי כדי שיקבל תענוג ההוא שהוא עד אין קץ שאין כח בנשמה שהיא בחי' נברא יש מאין לקבל התענוג ההוא להיות נתפס ומתלבש עד שנהנין כו' לכן הוצרך להיות ש"י עולמות שהם מעלימים בהעלם אחר העלם העונג העליון ההוא עד ש"י עולמות להיות נתפס ומתלבש בכח הנשמה. (והיינו בחי' קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימטריא ש"י שמבחי' חו"ב נמשכו עולמות אלו כו' שהם למעלה מבחי' עוה"ז ששרשו מתחיל מבחי' המדות שראשיתם החסד כמ"ש עולם חסד יבנה. משא"כ בחי' חו"ב הם ענין אלפים שנה שקדמה התורה לעולם שהוא למעלה מחיות העולמות ועז"נ מאד עמקו מחשבותיך כו' שהם בבחי' עומק שלא בא לגילוי בסדר השתלשלות העולמות וכמ"ש מזה באריכות בד"ה באתי לגני ומשם נמשך לעוה"ב בחי' ש"י עולמות וזהו ענין עלמין דכסופין שנמשכו מבחי' עובר לסוחר כו' כסופין ל' כוסף ע"ד נכספה וגם כלתה נפשי כו' גם ע"ד היכל קדה"ק שכנגד ג"ר הוא למעלה משאר היכלות שכנגד ז"ת היכל האהבה כו' וזהו ענין להנחיל אוהבי יש מה שבאמת למעלה היש ולמטה כלא חשיב משא"כ מבחי' המדות נמשך יש מאין שלמטה היש כו'. ועיין מענין ש"י עולמות אלו בזח"א ויצא דקנ"ו סע"ב ע"פ לכן ישכב עמך ישכב י"ש כ"ב פי' י"ש היינו קנה חכמה קנה בינה הנמשך ע"י כ"ב אתוון דאורייתא. (ודקנ"ח רע"א ע"פ כי יש שכר לפעולתך ויגש דר"ו ע"א ויחי רמ"ב ב' תרומה קס"ו ב' ובע"ח שט"ז פ"א בהג"ה ובלק"ת בחבקוק ובהרמ"ז פ' בשלח דמ"ה ע"א ובעמה"מ שי"א ספ"א שי"ג פ"ד):

קיצור. שנש"י נקראו נר ע"ש הכלי שבו השמן והמצות נק' נר מצוה ע"ש