לו ד

גילוי התענוג עליון (ע' עוד מענין והחכמה תחיה בזח"ג חקת (קפ"ב א') ובהרמ"ז שם המשכת בחי' חיה ובעמה"מ שער או"א ס"פ מ"ד (דע"ח ג' וד' קל"ט א') פי' תחיה השפעת חיה ועיין עוד זח"ג פנחס דרנ"ה ב'):

ו וכל זה נמשך אח"כ לבחי' מל' ע"י ז"א בפ' והיה אם שמוע כו' קבלת עול המצות רמ"ח אברין כו' כמו שבאבר נמשך אור וחיות עד"מ כשהיד כותבת גם השכל מלובש בה כך ברמ"ח אברין נמשך רמ"ח המשכות ושרשם ה"ח והוא בחי' שם ע"ב ע"ב גשרים לעבור מימי החסד כו' כמ"ש ולכן בפרשה א' כתיב ובכל מאדך ולא בפ' שניה כי פ' א' הוא שם מ"ב שהוא להעלאה בשתים יכסה כו', ולכן בק"ש שעל המטה אומרים אנא בכח גדולת לעלות נשמתו בשינה וכן קודם קבלת שבת. והעלאה צ"ל בבחי' א"ס, ולכן כל א' צריך למצוא בעצמו ברצונו בחי' א"ס כדי שיעורר למעלה שאל"כ אין שייכות למצות גשמיים לעורר למעלה ע"י לבישת טלית כו', וכן ע"י הצדקה להחיות רוח שפלים למטה גורם למעלה להמשיך חיות ואיך יהי' שייכות למטה עם למעלה אלא ע"י בחי' בכל מאדך יותר משהכלי שלו מגביל וזהו ג"כ ענין ממעמקים כו', ולכן ביוסף כתיב וילקט יוסף את כל הכסף שעי"כ ליקט החסד ואיך שייכות החסד להכסף וכן ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר כו'. אלא היינו ע"י שהיה במצרים וממעמקים קראתיך כו' ואח"כ מזה יכול להמשיך בפ' שניה ה"ח שם ע"ב ע"ב גשרים לעבור מימי החסד ועי"ז ונתתי מטר ארצכם ארצכם הוא בחי' מל' שרגליה יורדות ויש בה מטר מלשון מטרוניתא ומלכותו בכל משלה והכח הזה להיות מטר ארצכם הוא ע"י המשכת ה"ח ברמ"ח מצות ששם מלובש עונג העליון ועי"ז ואספת דגנך שיש בה כח לברר בירורין מנוגה כו'.