לח ג

יביאו לבוש מלכות). וזהו שכתוב טובה הארץ מאד מאד. פי' ב' פעמים מאד הם כנגד עלמין סתימין דלא אתגלין שהם היכלות דאו"א ועלמין דאתגלין שהם היכלות דזו"נ כו'. שבשני מיני עולמות הללו בוקעים ויורדים ומתגלים האורות עליונים למטה. ובכללות ענין גילוי ובקיעת האורות כנ"ל הוא ע"י המשכת בחינת הכתר עליון שהוא למעלה מגדר ההלבשה בכלים כו'. וזהו שכתוב אם חפץ בנו הוי' חפיצה הוא בחינת פנימית הכתר שהוא בחינת הטעם והענג שיש ברצון כו'. ורצון הוא בחינת חיצוניות הכתר וכמ"ש בד"ה ואהיה אצלו אמון כו'. וכאן הוא אומר אם חפץ בנו הוי' דהיינו שיתגלה פנימיות הכתר שהוא למעלה מגדר ההלבשה בכלים שעי"ז יהיה ג"כ למטה בקיעת האורות כו' (וע' בזהר פ' שלח דק"ס סע"א) וכל זה הוא ע"י שטובה הארץ כו' משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן. ויובן זה עוד עפמ"ש בת"א פ' מקץ סד"ה רני ושמחי בת לא זז מחבבה עד שקראה בתי כו' עד שקראה אמי כו' ולע"ל כתיב רני ושמחי בת שבחינת בת תתעלה ביתר שאת ולהיות אשת חיל עט"ב עכ"ל. והנה בחינת בת זהו ענין ירושלים של מטה ובחינת אמי זהו ענין ירושלים של מעלה והיא בחינת עולם המחשבה בחינת ה' גדולה לאה אם הבנים כו' והם רצו להמשיך הכל ע"י ירושמ"ע לבד אך באמת א"א להגיע לזה כ"א ע"י ירושמ"ט כי זה השער לה' והיא בחינת כעיר שחוברה לה יחדו כו' לבחינת ירושמ"ע ולכן ארז"ל נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושמ"ע עד שיכנס בירושמ"ט. ועוד זאת שהרי נאמר כי הנני בא ושכנתי בתוכך דוקא בבחינת ירושמ"ט כו' שבחינת בת תתעלה ביתר שאת כנזכר לעיל והיינו בבחינת קיום המצות במעשה גשמיות דוקא שנקרא בחינת עבד וע"ז דוקא נאמר הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד. וזהו טובה הארץ מאד מאד כמו בחי' וגבה מאד. ועוד י"ל כי הנה מבואר בשל"ה ר"פ ויחי בענין מ"ש ג"פ היכל ה' המה (בירמיה סי' ז' ד') וכן ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' (שם ססי' כ"ב) נז' ג"פ ארץ. כי גם למעלה באצילות יש ג"כ ירושמ"ט וירושמ"ע שהם ה' תתאה וה' עילאה. והבחי' הג' זהו ירושמ"ט ממש שבעשי' הגשמיות בעוה"ז. והיינו כי המצות הם בשלשה בחינות מחדומ"ע כמ"ש לקמן בד"ה ועתה יגדל נא ובד"ה וישלח יהושע כו' מרגלים חרש. וזהו ענין ג' פעמים קדוש שממשיכים עי"ז מבחינת סכ"ע לג' עולמות בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהן בחינת מחשבה ודבור ומעשה שהן הן ג' בחי' היכל הנ"ל והן הן ג"כ ג' בחינות תורה ועבודה וגמ"ח כמ"ש במ"א בד"ה כי ביום הזה יכפר. ועפ"ז י"ל שדור המדבר שהם בחינת ומדברך נאוה רצו להמשיך בבחינת דבור ומחשבה שהם הם ירושמ"ט וירושמ"ע שבעולם העליון היינו ה' תתאה וה' עילאה כנ"ל. אבל בבחינת זו הג' דארץ שלמטה לא רצו. והיינו דקסברו שיוכלו להמשיך ע"י ירושמ"ט וירושמ"ע שבעולם העליון והיינו ע"י דבור ומחשבה לבד כנ"ל. אכן באמת עיקר כל ההמשכות הוא ע"י עשיה דוקא ועמ"ש מזה בד"ה מי מנה עפר יעקב בפי' אף עשיתיו. ושם נתבאר דאף מרבה בחינה רביעית שלמעלה מכל הג' בחינות דבראתיו יצרתיו עשיתיו שבחינה זו נמשך ומתגלה ע"י העשיה דוקא. ויש לומר ג"כ שזהו ענין התגלות קדש העליון שלמעלה מבחינת ג"פ קדוש בוי"ו. ועמ"ש סד"ה שיניך כעדר הרחלים ואפ"ל ששלשה בחינות היכל הנ"ל זהו ג"כ ג' המדריגות דלא זז מחבבה עד שקראה בתי ואחותי ואמי וכו':

ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים וגו'. הנה כתיב היום לעשותם ואמרו רז"ל לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה. וגם