לט ד

עומדים הוא בחי' התלבשות האורות בכלים בכל עולם לפי השגתו בבריאה כך וביצירה כך כו' והיינו לפי שמקבל מבחינת מל' הממכ"ע אבל בעוה"ז נקראים נש"י בבחי' מהלכים מפני שמאיר בו סוכ"ע שלמעלה מהתלבשות בכלים והוא בחינת מאדך ומתחת זרועות עולם ולכך כל הבירורים הם עתה דוקא היום לעשותם כי לפי שיש התגלות סוכ"ע יכול להפך ממהות למהות כנ"ל ומטעם זה נקרא מהלכים להיות אתהפכא מחשוכא כו' אבל בעולם העליון א"א להיות היפוך ממהות למהות אלא כמו שהוא כן יקום כו' (ועמש"ל בפ' בחקתי בד"ה מבואר בע"ח) והנה גילוי בחי' זו דסוכ"ע שמאיר בעוה"ז יהיה לע"ל והוא בחי' מנוחה לחיי עולמים שהוא מל' חיות עולמות שיתעלה להיות בבחינת מנוחה משא"כ עתה יש עליות וירידות שונות בין שבת ליום טוב או יוה"כ כו'. והנה תורה ומצות המצות הם לבושים שהם בחינת מקיפים כי הנה אומרים אדון עוזנו צור משגבנו כו' שמל' דאצילות נעשה עתיק דבריאה וביצירה כו' ונק' צור כמו הסלע שמכסה מן הגשמים כו' וכמו שבבי"ע נעשו ג' מקיפים ממלכות כך בבי"ע דאצילות שהן או"א בריאה חג"ת יצירה נה"י עשיה נעשים עליהם מקיפים מבחי' מל'דא"ס שנק' מל' דא"ק שנעשים עתיק כו' שנעתק מן המדות הנקרא יומין ומרומם ומתנשא מהן והוא מלשון המעתיק הרים כו' והוא ע"פ מ"ש המתנשא מימות עולם מן המדות ולאו מכל מדות אלין כלל כנ"ל ונגד זה יש ג' בחינות במצות. יש מהם תלוים במחשבה כמו ואהבת כו' ויש בדבור כו'. והנה אורייתא מחכמה נפקת מח"ס שהתורה נמשכת משערות דח"ס שמלובש בתוכה גבורה דעתיק והמצות נמשכות מגלגלתא דאריך שהוא כתר שבכתר שמלובש בה חסד דעתיק בחינת לבנונית כמ"ש ארחות הוי' כמו האורח והשביל שהוא מקום פנוי כמו"כ הן פנויים משערות והן תליסר אורחין דמתפלגין לז"א וכמ"ש בזהר חד ארחא דמתפליג לתרי"ג פקודין דאורייתא כמ"ש כל ארחות הוי' חסד ואמת כו' משא"כ השערות המה בחי' צמצומים ע"י ה"ג בחי' דינים. והענין כי אנו רואים כל התורה פי' וביאור טעם המצות כמו מצות ציצית יש ע"ז בתשבע"פ פרק התכלת ומצות ואזהרת שבת יש ע"ז מסכת שלימה והתורה שבאותה המצוה היא המגבלת ומצמצמת להיות המצוה בזו האופן דוקא ולא באופן אחר משא"כ המצוה עצמה כמו שמפורשת בתורה אין בה הוכחה שתהיה כך דוקא וכמו כן בחי' גלגלתא תר"ך עמודי אור המשכות אלהות להאיר במצות תפילין עד"מ ודמיון והוא הרצון פשוט בלי טעם ואח"כ בח"ס מוחא בחי' החכמה של המצות וע"י אותה החכמה נתצמצם הרצון שבהמצוה שיהיה כך דוקא כו' ולכן התורה יכולים כל האנשים להשיגה אלא שיש בזה כמה מדרגות וכמו ערך השגת רשב"י להשגתנו אך יהיה איך שיהיה יכולים הם להשיג זהו לפי ששרשה ממוחא שהיא חכמה אבל המצות א"א להשיג כלל והם חוקים:

והנה מה ביקש משה ועתה יגדל נא כו' כאשר דברת לאמר ארך אפים כו' כי הנה כתיב וינחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כו' להמשיך גילוי אלקות בג"ע להיות מושג לנבראים יושבים ונהנין כו' והמשכה זו היא ע"י התורה שנקראת עוז (ע' בפ' יתרו ע"פ בחדש השלישי ובאגה"ק ע"פ חגרה בעוז וע' בהרמ"ז פ' אמור דצ"ג ב' בפי' ועוזו) כי שרשה מח"ס כו' שממנה נמשכים המדות ועי"ז מתגלה בג"ע כי הנה כמו שמלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שמבחינת דבור עד"מ נעשה מחשבה וכמ"ש וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר כו' שנעשה בחינת העלם שנקרא עתיק ויש עתיק בבריאה כנודע מכוונת ב"ש שהוא לפני ש"ע ואעפ"כ הוא יג"מ הרחמים