מג ב

ועמ"ש ע"פ והיה מדי חדש בענין ר"ח שאינו נק' בלש ון הפסוק יום המעשה כו' יעו"ש הטעם). משא"כ אכילה הוא ענין אחר שיש בחינה זו גם למעלה אכלו רעים וגם למטה מחזק המוח שממשיך מלמעלה מן הזמן בתוך הזמן בתורה. ומיהו זהו לעתיד, אבל אנו עכשיו קיי"ל כרבי ישמעאל דאמר הנהג בהן מנהג דרך ארץ. וכמ"ש ואספת דגנך כו' באספך מגרנך כו' וארז"ל הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם. והבחיי הקשה על לשון מקושש דהו"ל מלקט ולכן פי' שרומז מקו שש ר"ל שהפריד בענין ששה קצוות העליונים שהם הששה מדות העליונות כו' ע"ש. ויש לבאר דבריו ע"פ מ"ש רז"ל (פ"ט דשבת דפ"ט ע"א) ע"פ כי בושש משה באו שש שעות ולא בא כו'. וברבות כי תשא פמ"א קנ"ו ב'. ובפ' בהעלותך קרוב לס"פ (דף רס"ה ג') והרי ששה שעות ויותר ולא ירד כו' וע' מזה בזח"ב כי תשא (דקצ"א ע"ב) פקודי (דרל"ו ב'). וברע"מ ס"פ שופטים (ער"ה סע"א) ובת"ז תקון י"ג (דף כ"ד ע"ב) שהפרישו בין שש דאיהו עמודא דאמצעיתא בחי' תפארת הכולל ששה קצוות ובין שבע שהיא בחינת מלכותו ית' שע"ז נאמר שבע ביום הללתיך כו'. והכוונה בזה ע"ד האומרים עזב הוי' את הארץ ונתן הממשלה ביד המזלות והכוכבים ששרשם מד' מחנות שכינה פני אריה פני שור כו' וע"כ עשו תבנית שור כו' ואמרו כי מצרים שנאבדו כי עבדו למזל טלה אבל מזל שור חזק ממזל טלה לפי ששרשו מפני שור מהשמאל וכמ"ש ברבות כי תשא פמ"ב ושומטין אחד מהן ומכעיסין אותו בו שנאמר ופני שור מהשמאל והפרידו היחוד עליון דהוי' הוא האלקים. וכ"ז עשו הערב רב אבל בישראל נאמר עם זו יצרתי לי (בישעיה סי' מ"ג כ"א) וכמ"ש ברבות פ' אמור פכ"ז ע"פ שור או כשב א"ר לוי משל למטרונא שיצא עליה שם רע עם אחד מגדולי שרים ובדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש כו' לפיכך נעשה שור ראש לכל הקרבנות עכ"ל יעו"ש וע' במנחות (דנ"ג ע"ב) גבי יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו. ופי' שנקרא עם זו ע"ש שמחברים היחוד עליון דהוי' הוא האלקים ע"י שמאמינים בהשגחה פרטיות וכמ"ש מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ והמזלות וכל צבא השמים אין להם שום ממשלה בעצמן שהם רק שלוחי ההשפעה כגרזן ביד החוצב בו וכמ"ש מזה בד"ה שובה ישראל וזהו פי' עם זו התחברות המדה השביעית הנק' זיי"ן ונקרא ארץ עם הוא"ו שהוא עץ החיים ונקרא ג"כ שמים שהוא ענין ההמשכה מאור א"ס ב"ה ע"י עמודא דאמצעיתא כו' כמאמר יחיד חי העולמים מלך. וכמ"ש ברע"מ שם וזה ענין עם זו קנית. (ועיין ברבות ס"פ במדבר דף ר"כ ע"ד זח"ב תשא קפ"ח א'). ועד"ז יובן ענין חטא המקושש שהפריד עץ הדעת מבחינת עץ החיים וזהו ענין מקו שש. כעין ענין הנ"ל. ועיין במק"מ פ' שלח דקנ"ז ע"א והיינו שהפריד בין ו"ה דשם. וזהו ענין שאני שחרחרת ששזפתני השמש ופי' בזח"ג פ' אחרי דנ"ט ע"ב דלא אסתכל בי שמשא לאנהרא לי כי שמש היינו שמש הוי'. ובפ' תזריע דמ"ה ע"ב ששזפתני שזפתני מיבעי ליה אלא רמז הוא דקא רמיז בשש. דכד נהרא שמשא בשש נהורין נהיר. וכד אסתלק כל אינון שית נהורין אסתלקו ועמ"ש לעיל ע"פ נשא את ראש בני גרשון בענין ססגונא ששש בגוונין הרבה כו' ע"ש. ועמ"ש מענין ששזפתני השמש בד"ה שחורה אני ונאוה. אך הסתלקות זו אינו אלא ע"ד הנזכר ברבות סוף שה"ש ע"פ ברח דודי ודמה לך לצבי מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה כך בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה מביט עליהם בשתי עיניו הה"ד עיני ה' אל צדיקים ובשעה שאין עושין רצון הקב"ה הוא מביט להם בעינו אחת שנאמר הנה עין ה' אל יראיו. וע"ש בפי' זרע אברהם בשם ר"ש אלקב"ץ. ועמ"ש סד"ה כי תשמע בקול גבי לעשות הישר בעיני ה':