מה ד

תפתח וזהו ע"ד שנתבאר בביאור ע"פ קול דודי שלהיות נמשך ההמשכה בפנימית בהכלי זהו בחי' גבורה ולא בחי' דין ח"ו אלא אדרבה כו' ע"ש ועמ"ש בד"ה הוי' יחתו מריביו בפי' וענין ויתן עוז למלכו ועיין בלק"ת פ' וירא ע"פ כי אש יצאה מחשבון וכמ"ש מזה בביאור ע"פ על כן יאמרו המושלים בואו חשבון]. ולפי שתכלת מוחין דאבא ולבן מוחין דאימא לכן בזה הזמן אין תכלת לפי שלגודל מעלתו שהוא מבחי' אבא א"א לירד בזמן הגלות וזהו חכמה בראש חכמה בסוף כי א"ס אינו שורה אלא בבחי' חכמה להיותו בחי' ביטול ולכך אור א"ס מתלבש בחכמה דא"ק וא"ק מתלבש בחכמה דאצילות כו' וחכמה עילאה היא בחי' ביטול ממש ונחנו מ"ה כי החכמה מאין תמצא ובינה יש רחובות הנהר התרחבות הדעת וההשגה משא"כ חכמה עומק המושג בחי' העלם ישתחשך סתרו בחי' עדן מקור התענוג כי בבחי' חכמה עצמה לא ניכר שום תענוג רק בגילוי החכמה בהשגה בינה להנחיל אוהבי יש נק' ג"ע העליון ומלכות הוא חכמה תתאה להיות ביטול היש ואנחנו כורעים ומשתחוים וצבא השמים לך משתחוים שיש מי שמבטל א"ע ומשתחוה כו' (ועמ"ש בד"ה כי אברהם לא ידענו וח"ע דאצילות היא בחינה ממוצעת כו' ע"ש). ונקראת אשה ה' מוצאות הפה התחלקות הדבור בעשרה מאמרות להיות כמה מיני צמצומים והתחלקות העולמות כמ"ש באדרא ולכן נק' עולם הדבור בשם אשה כי מאיש לוקחה זאת שכדי להיות בחי' אשה ממטה למעלה ואל אישך תשוקתך נמשך מבחי' איש אש יו"ד פי' יוד הוא חכמה ונמשך בבחינת איש הוא ז"א שהוא בחינת מדות שהדבור מקבל מהמדות כי הגם דאבא יסד ברתא. מ"מ הרי השכל משפיע במדות תחלה כי הרי אנו רואי' בחוש שלפי התגברות המדות ככה יהיה לו כח הדבור שמן המדות עולה למחשבה ולדבור כמ"ש בסש"ב ודרך כלל הם רמ"ח מצות רמ"ח אברים דמלכא כי רמ"ח מצות הם ט"ס דז"א שכ"א כלול מט' ט' פעמים ט' הם פ"א וכל בחי' יש לה ג' בחי' רת"ס א"כ ג"פ פ"א הם רמ"ג וה"ח המגדילים הרי רמ"ח שמרמ"ח מצות נמשך מלמעלה שיהא אשה אש ה' דהיינו שיהא ביטול היש ויהא כח להעלות ממטה למעלה ולהיות נר הוי' נ שמת אדם. (ועמ"ש מזה בפ' מקץ בד"ה רני ושמחי בת איך שע"י המצוה נמשך הכח להיות נר הוי' נשמת אדם עד וזהו תתן אמת ליעקב. וכן בד"ה המגביהי לשבת גבי וענין נר של המצוה כו' ובד"ה כי אתה נרי) ובחינת נר נעשה כשנמשך הרמ"ח למטה בנוק' כי נתוסף תרין דרועין דיליה כו'. (בזהר הרקיע ס"פ תרומה בדף קס"ו הקשה דא"כ אין כאן רמ"ח אברים כי הרי באדם הרמ"ח אברים הם עם ידיו כו' והאריך שם לבאר זה אבל חסר תשלום הענין. אמנם בפע"ח שער השבת ספ"ד הנ"ל פי' כי נר הם רמ"ח אברי המל' עם תרין דרועין דיליה וכמש"כ). וביאור הדבר כי להיות נמשך אור א"ס למטה מטה היה הכל בטל באור א"ס ולא היה התהוות היש כלל ע"כ הוכרח להיות הסתלקות וצמצום אחרי התפשטות והם בחינת תרין דרועין דילי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני (ועמ"ש ר"פ לך לך בד"ה הנה אברהם בפי' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד) וע"כ יש בישראל ג' בחינות כהנים לוים וישראלים. והנה שרש התהוות ההמשכה להיות אור א"ס בחכמה הגם דחכים ולא בחכמה ידיעא אך להיות גילוי בחינת חכים כו' הוא למעלה מהחכמה ונקרא א"א מבחינת שערות. ומשל שערות בשם המגיד נ"ע כמו שערות הראש שהן מותרי מוחין שאין נוגעין כלל אל עצמותו והראיה שאם חותכין אותן אין לו כאב כלל ומ"מ הם יונקים מן המוח בעודן על הראש ע"י אד שעולה מן המוח כו'. כך הנה המשכת אור א"ס ב"ה להיות חכים כו' הוא מה שאינו נוגע אל עצמות כלל שאין לו ערך ויחוס כו' כי הוא לבדו קודם שנברא העולם ואחר שנברא העולם ואין תופס מקום לפניו כלל ביטול המלאכים והנשמות שאם יהיו בטלים