מו א

ונכללים באור א"ס ב"ה אינו נוגע אליו ית' כלל רק המשכה זו היא עד"מ כמו בחי' שערות שהם ממותרי מוחין ומ"מ הם יונקים מעצמותו כו' (ועמ"ש בפ' תצוה ע"פ ועשית בגדי קדש) והמשכה זו היא מגלגלתא למעלה מבחי' מוח שעי"ז הוא התהוות גילוי אור א"ס להיות בחינת חכמה כו' והשערות הם המחלקין ההשפעה וההמשכה להיות השגות שונות בא"ס כמה בחינות רבבות מדרגות שהוא כמ"ש הרמב"ם שכליים נבדלים דבמה יבדל המלאך א' מחבירו אם לא בהשגתו מאחר שאין לו גוף ואין לו מקום גשמי. ועד"ז כל ההבדל שמעולם ועד עולם בכמה עולמות לאין קץ הוא ע"פ ההשגה כל חד וחד כו' וכמ"ש בע"ח דקוצי דשערי מכה ברישא דז"א מאחוריו להיות התחלקות הדעת כי ג' מוחין חב"ד והדעת נחלק לחו"ג אהוי"ר כו' וקוצי דשערי זה נמשך ונסתיים בנוק' כמ"ש בכוונת הציצית. עיין בפע"ח שער הציצית רפ"ג וע"ש ג"כ בפ"ה דהיינו להיות נמשך מזה תכל ת. וזהו והיה לכם לציצית וע' ברבות בא פט"ו (דקל"א ע"ג) הציצית נתתי לכם שנאמר והיה לכם לציצית היינו כנ"ל בענין ואתם הדבקים כו'. וראיתם אותו דהיינו שבחי' שערות שער רישיה כעמר נקא יהיה נמשך למטה בתכלת מל' דאצילות:

ג ולהבין ענין וזכרתם את כל מצות ה' וזכרתם כלומר לעשות אותם זכרים משפיעים כי הנה מבואר בלק"ת פ' בראשית בטעמי מצות כי ב' אותיות מ"צ ממצוה הם בא"ת ב"ש י"ה. ועם ב' אותיות ו"ה דמצוה הרי הוא שם הוי' ונק' רמ"ח אברין דמלכא ומלכא הוא ז"א. ולפעמים נקראו מצות המלך כי מצות המלך היא עיין בזהר ס"פ שלח דקע"ה ע"ב מצוה במל' ותורה בז"א (ור"ל דא"כ הם במל' ולא בז"א ועוד כי רמ"ח אברים היינו עצמיות ז"א ממש משא"כ פי' ציווי המלך הם פקודתו לבד ולא עצמותו ואיבריו ממש, ועמ"ש מענין זה ג"כ בביאור ע"פ וידבר אלקים דעשרת הדברות ושם נת' בע"א קצת). אך הענין כי באמת למטה הוא מצות המלך אך שרשה למעלה היא בבחי' אברים דמלכא כי מאיש לוקחה זאת והיינו ע"י אתעדל"ת של האדם ממשיך להיות המצוה אברין דמלכא כמשל מי שנוגע בצפרני רגליו של אדם מרגיש במוח כו' כך ע"י מצוה גשמיות שעושה למטה בשביל שכך מצות המלך סתם נוגע באור א"ס ב"ה השורה ומלובש בה ולהמשיך בחי' שערות דא"א ברמ"ח מצות רמ"ח אברים דז"א שיהיו הם המשפיעים בחינת המשכת חכמה עילאה ששרשו נמשך משערות דא"א והיינו שיומשך מזה הביטול למטה כו' כנ"ל דהיינו להיות אש ה' כו'. אך ולא תתורו אחרי לבבכם כו' כי באמת באצילות לא יגורך רע וכמ"ש מזה בביאור ע"פ במדבר סיני באהל מועד אבל בנוגה המשכת טו"ר הגם שיש שם ג"כ ע"ס אך שהם מעורבים טו"ר כידוע ויכולה ההשפעה להחליף כו' [ע"ד מ"ש בלקוטי הש"ס להאריז"ל גבי פי' ירדן שנוטל מזה ונותן לזה דהיינו קליפת נוגה אשר לפעמים היא קדושה ולפעמים היא קליפה נוטלין מזה ונותנין לזה בסוד הגניבה והעשיקה הנזכר בסבא דמשפטים עכ"ל. ור"ל שע"י הנוגה נמשך היניקה מהקדושה גם להרע וכמ"ש מזה ע"פ ויקחו אליך פרה, ומ"ש בשם הסבא דמשפטים הוא בדף צ"ה ע"ב]. וזהו ענין השקאת הסוטה מים המאררים לבדוק כו' ונקתה ונזרעה כו' [עיין ברע"מ פ' אמור דצ"ז א' ובזוהר נשא דקכ"ד א' ב' ובפי' ויחי דרמ"א ב']. וכן בכל אדם שהוא מורכב מטו"ר וצריך לעקור התשוקה וההתלהבות של אש זרה כו' ועי"ז אש ה' פי' אש של ה'. וע"ד האמת אש ה' הה' עצמה היא בחי' אש והם ה"ג של הנוק' העולים למעלה ומתמתקים בהמשכת אש יו"ד הם החסדים והם ה"ג עליונים שהם חסדים שמלמעלה למטה וזהו למען תזכרו שתהיו אתם הזכרים כי בהעלותך את הנרות ה"ג של הנוק' אשה מזרעת תחלה יולדת זכר [ועיין בזהר פרשה תזריע (דמ"ב ע"ב) א"ר יוסי כו' ל ת לה בפומא אלא ילידו דילה אי להוי דכר ובפי' הרמ"ז שם ואז עוזר את החסדים כו'