מז ד

כי תשלום שכר זה שהוא בחי' עצמיות התענוג הוא כעת למעלה מן ההשגה אלא רק בבחי' אמונה והנה לכך נאמר ב' פעמים אני שהם כנגד ב' בחי' הנ"ל לבושי' ושער רישי' כו' במצות ציצית דייקא כי בציצית יש ב' הבחי' כנ"ל. וזהו הטעם שקבלת תענוג זה הוא דוקא ע"י תחיית המתים שהגוף דוקא יקום ויתענג כא' עם הנפש לפי שהתענוג זה שהוא מבחי' עצמיות התענוג שלמעלה מצמצום והתחלקות הוא נמשך ע"י מצות מעשיות משוםדנעוץ סופן כו' ע"כ התגלותו לעתיד הוא בגוף דייקא משא"כ תענוג שבג"ע השגת פנימית התענוג הוא הנשמות בלא גופים*:

מעט ביאור ע"פ אני דפ' ציצית הנה בענין ב"פ אני. עמ"ש בביאור ע"פ ויקרא. וי"ל דהראשון במל' דאצילות שנעשית עתיק לבריאה והוא בחי' שרש הג"ע העליון וג"ע התחתון. והב' בכתר שהוא בחי' אין שממנו תמצא החכמה וגם במל' דאצילות היינו מה שמקבלת מבחינת ונהר יוצא מעדן שהוא חו"ב כו' וכמ"ש בביאור ע"פ אז ישיר ישראל כו' עלי באר בענין מעין גנים כו' ע"ש. (ועוי"ל כי ב"פ אני שניהם בכתר אלא שהוא ע"ד מ"ש בע"ח שמ"א ספ"ג בפי' אני ראשון ואני אחרון וז"ל כי הכתר הוא ראשון והוא אחרון והוא אין והוא אני כי בבחי' מל' של המאציל אשר בו הוא אחרון ונק' אני שהוא המל' ובבחי' שרש הנאצלים אשר בו שהוא בחי' כתר הוא הראשון נק' אין אותיות אני עכ"ל. ולפ"ז י"ל גם כאן דפי' אני הוי' אלקיכם. דפעם הראשון. היינו בחי' אין דהיינו שרש הנאצלים ומבחינה זו הוא שרש ההתגלות שבג"ע ע"י בחי' ושער רישי' כעמר נקא. אמנם מה שכפל עוד פעם ב' אני הוי' אלקיכם זהו התגלות בחי' מל' דא"ס שנק' אני והוא ההתגלות שיהי' בתחה"מ וענין שגילוי זה הוא ע"י לבושיה כתלג חיור י"ל עפמ"ש במבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ב ובלק"ת בהשמטות דדניאל בפי' לבושי' כתלג פי' האריך הוא לבושיה דעתיק יומין. ושער רישיה של לבושיה הנזכר שהוא א"א הוא כעמר נקא עכ"ל. וא"כ לפ"ז התורה שנק' שער רישיה היינו שער רישיה דא"א. והמצות שנק' לבושיה היינו א"א עצמו שע"י לבוש זה יומשך ויתגלה בחי' ע"י שהוא מל' דא"ס ממש וכנודע דשרש המצות בגלגלתא דא"א כו'). והנה במ"א נתבאר בענין כדכד כדין וכדין שלע"ל יהי' ג"כ ב' בחי' אופני הגילוי מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. וזהו ענין שהם וישפה שהם בחי' יוסף ובנימין ועפ"ז י"ל דלכך י"א שיחיד המתפלל לעצמו חוזר תיבות אני ה' אלקיכם להשלים מנין רמ"ח תיבות דק"ש. נמצא כופל אני הב' שני פעמים. ומבואר למעלה דבחי' אני הב' זהו ענין נאמן לשלם שכר לע"ל בתחה"מ והכפל היינו שגם לע"ל יהיה בגילוי זה ג"כ ב' בחי' כנ"ל מלמעלה למטה ומלמטה למעלה והיינו ג"כ מבחי' התורה ומבחי' המצות. ועיין מ"ש בד"ה המגביהי לשבת שהמצות הן מלמטה למעלה וכמ"ש וצדקה תרומם והתורה היא מלמעלה למטה כו' וכמ"ש ג"כ בד"ה נר חנוכה כו' כדי שתהא מזוזה מימין כו'. ועיין עוד מענין ב"פ אני שנאמר במצות ציצית בגמרא (פ"ד דמנחות דף מ"ד ע"א) דשם פי' א' על שכר ואחד על עונש וכ"ה בזח"ג פ' אחרי דע"ח סע"ב. והם ג"כ ב' בחי' חו"ג ומה שנאמר זה בציצית דוקא היינו לפי שע"ז מרמזים ב' בחי' תכלת ולבן שבציצית עמ"ש מזה בד"ה ויקח קרח. עוד יש להעיר ממ"ש ברבות מקץ [ר"פ צ'] ובפ' קדושים [ס"פ כ"ד] מן אני של בשר ודם אתה למד אני של הקב"ה כו' ע"י שאמר פרעה ליוסף אני פרעה זכה לכל הכבוד הזה לכשיבוא אני של הקב"ה כו' אני ראשון ואני אחרון עאכו"כ. והענין כי פי' אני הוי' היינו שבחי' אני הוא