נ ג

ע"י המלאך (וישלח ל"ב כ"ט) ב' (שם ל"ה יו"ד) ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו ועמ"ש בפי' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות בד"ה ה' לי בעוזרי, וכ"ז נמשך ע"י כי שרית כו' וכמש"ש ע"פ ואלה שמות שעליות אלו נמשכים ע"י הירידה תחלה בבחי' גלות מצרים ואז ע"י יצ"מ נעשים עליות אלו כו'):

ג והנה ההמשכות הם עכשיו בהעלם ולעתיד יתגלו. וזהו אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. פי' ע"ד מ"ש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה הוי' לי לאלקים שאצילות נקרא הוי' יו"ד חכמה ה' בינה וקוצו של יו"ד כתר. ואלקים הוא בחי' מל' שעיקר התהוות היש ודבר נפרד לגמרי היא ממלכות דאצילות. וזהו ענין שם אלקים המעלים להיות התהוות היש ונפרד שהן הנבראים דבי"ע מלאכים ונשמות וכמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים דשם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי' שמסתיר וזהו ענין הפרסא המפסקת בין אצי' לבריאה, משא"כ באצילות ששם הוא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה ונק' אצילות הוי' לשון התהוות ע"ש ההשפעות מכתר לחכמה ומחכמה לבינה מוחין דאבא מוחין דאימא הכל בחי' גילוי אור, ופי' והיה הוי"ה לי לאלקים היינו שלעתיד יהיה הוי' זה נחשב כמו אלקים לפי שיתגלה בחי' א"ס שלמעלה מאצילות כמ"ש עד יעבור עמך הוי' כו' (ועמ"ש ע"פ האזינו השמים) והוא בחי' שמו הגדול. ובהגלות נגלות בחינה זו אז שם הוי' כאלקים חשוב לגבי גילוי עצום הזה (ועמ"ש בביאור ע"פ שובה ישראל בד"ה איתא במ"ח במסכת יומא). וזהו פי' אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ להיות לכם לאלקים שע"י יציאת מצרים יהיה גילוי זה עד שהוי' כאלקים חשוב. כי הנה יציאת מצרים ישנו בכמה מדרגות. הא' העלי' מבי"ע לאצילות ביטול היש לאין. ואמנם באצילות ג"כ שייך בחינת יצ"מ, כי גם אצילות הוא בבחי' מיצרים וגבולים ונק' מדות מדת החסד כו' שהם בבחי' מדה וגבול שאם היה החסד בלי גבול לא היה עונש לרשעים כלל כו', והיינו לפי שהאורות מלובשים בכלים שהם המגבילים לכן יש מצר עד כאן כו'. (וז"ש בפרקי היכלות רל"ו אלפים רבבות פרסאות הוא שיעור קומה והיינו בחינת כלים דאצילות שהן בבחינת גבול ותכלית ע' באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי בשם הע"ח). משא"כ למעלה מאצילות. כי הנה עיקר בחינת המיצרים והגבולים זהו בעולם התיקון שהאורות מועטים והכלים מרובים ובתהו האורות מרובים מהכלים כו' אמנם א"ס ב"ה הוא למעלה מבחינת כלים לגמרי ואין שייך בחינת מיצר וגבול ולכן בחינת עלייה מאצילות בלמעלה מאצילות נקרא ג"כ יציאת מצרים כו'. (וכמ"ש במ"א בביאור ע"פ אלה מסעי דלכך כל המ"ב מסעות עד ירדן יריחו נקרא הכל יצ"מ כי יריחו הוא בחי' ריח בגדיו בחינת מקיפים כו' שלמעלה מבחי' כלים ואור פנימי לכן עד בחי' זו נק' עדיין יצ"מ. ולכן ג"כ כל זה נמשך ע"י בירור נה"ב ששרשה מעולם התהו ששם האורות מרובים כו'. וזהו ג"כ שיצ"מ ישגם בצדיקים כו' ואפילו במרבע"ה שהיה לו גילוי אצי' ממש היה שייך בו מצות יצ"מ בכל יום והוא ע"ד הנז'. ולקרב הדבר אל השכל בעבודה איך שייך מדרגות רבות מאד ביצ"מ. הנה נת' ע"פ במדבר סיני באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים כו' דלחדש השני וכן לשנה השנית ר"ל שצ"ל בבחינה שנית מיציאת מצרים דהיינו אחר שיהיה סור מרע גמור בתכלית אז יוכל לבא לבחי' מדבר סיני שהוא ענין צאת הנפש מנרתקה לבושי נוגה כו' ע"ש. וב' בחי' יצ"מ שנזכר כאן מבי"ע לאצי' ומאצי' למעלה זהו עוד למעלה מב' בחי' הנ"ל דהיינו שאחר צאת הנפש מלבושי נוגה שייך בחי' יצ"מ מבי"ע לאצי'. וענין זה בנפש כי בי"ע הוא בחי' אהבה ויראה יש מי שאוהב כו' משא"כ אצילות זהו בחינת ביטול שלמעלה מבחי' אהבה וכמו ענין השתחוואות דשמו"ע הוא למעלה מבחי' ואהבת דק"ש כו'. והנה בבחי' ביטול ג"כ יש דרך כלל ב' מדרגות זה למעלה מזה ביטול היש