נב ג

יביאו לבוש מלכות בד"ה להבין ההפרש), והנה שרש המקיפים נמשך מבחינת עגולים. ואף שהן נמשכים מבחי' הקו וחוט שממנו נמשכים גם המקיפים שבכל העולמות, אעפ"כ שרש המקיפים נמשך מבחי' העיגול הגדול המקיף את הקו וחוט (וע"ד כמו המל' אף שנמשכה מז"א שמתפארת דז"א נעשה כתר לנוק' זה אינו כ"א שההשפעה עובר דרך הימנו. אבל בשרשה היא נלקחת משרש עליון בפ"ע וכנודע מענין בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. ולכן יש עת שעלייתה למעלה יותר ממנו כמו בתפלת נעילה. ונק' אז עטרת בעלה ועד"ז גם כן המדות לגבי השכל דאף שהמדות נולדים מהשכל. אין זה אלא שהשכל גורם להולדת והתהוות המדות אבל עיקר המדות בשרשן נלקחו ממקום עליון יותר מהשכל. ויפה כח הבן מכח האב כמ"ש במ"א גבי ענין האבות הן הן המרכבה וגבי רצועות דתש"ר בביאור ע"פ שימני כחותם ע"ש ועד"ז יובן כאן בענין המקיפים דאע"פ שנמשכים מהקו מ"מ שרשן מבחי' שלמעלה מהקו. ועמ"ש כה"ג בד"ה וירא ישראל את היד בענין עלמא דאתכסיא בחי' ים שהוא בחינת סוכ"ע כו' והיינו שלהיותו בחי' עלמא דאתכסיא שהוא בחי' מקיף לכן שרשו מבחי' סוכ"ע וע"ש בד"ה אז ישיר) וכמ"ש מזה ג"כ בביאור ע"פ את שבתתי תשמרו. אבל הא"פ נמשך מבחי' היושר כו'. ובהקדמה זו יובן ענין עליות העולמות נ' אלפים יובלות הוא הכל בהאור פנימי שיתגלו אורות עליונים יותר בהכלים ע"י עליות והזדככות הכלים. כמו ג"ע התחתון הוא בחי' כלי לגילוי אור וזיו מא"ס ב"ה וג"ע העליון הוא כלי לגילוי אור ותענוג גדול ונעלה יותר לאין שיעור על האור שבג"ע התחתון. והנה כתיב באדה"ר וינחהו בג"ע לעבדה ולשמרה פי' שהג"ע שהוא עתה אצלינו קבלת שכר על המצות היה אז אצל אדה"ר בחינת מקום העבודה כמו שאצלנו עתה העוה"ז, וקבלת השכר היה למעלה מן הג"ע ולא היה הג"ע אצלו נחשב לבחינת קבלת שכר כ"א היה אצלו בחי' מדור כמו עתה אצלנו העוה"ז, ועמ"ש מזה בד"ה הן האדם היה כאחד ממנו וסד"ה אסרי לגפן עירה וז"ש ויטע ה' אלק ים גן כו' ויטע היינו בחי' עשי' כו' כי אז קודם החטא גם כללות עולם העשייה היה בבחי' עליונה הרבה יותר ויותר ממה שהוא עתה, ומזה יובן ענין עליות העולמות שיתגלו אורות עליונים יותר בהכלים עד שמה שעתה הוא בחינת אצילות יהיה לע"ל בחי' עשיה דהיינו שעולם העשי' דלע"ל יהי' בו הגילוי שעכשיו באצילות (ועמ"ש במ"א ע"פ והיה אור הלבנה כו') ובחי' האצילות דלע"ל יהי' יותר גבוה לאין קץ מפני שיתגלו אורות גדולים יותר בהכלים (ועמ"ש ע"פ כי כאשר השמים החדשים. ועיין בספר הגלגולים פ' י"ז פי"ט ועמ"ש בביאור ע"פ אלה מסעי גבי עתידה א"י שתתפשט כו'), וזהו הכל גילוי אורות פנימים בהכלים שיתגלה יותר עד אין קץ נ' אלפים יובלות, אבל לגבי הא"מ שלמעלה מהקו המקיף מראש א"ק עד רגלי העשיה בשוה שם אין שינוי כלל שהרי מקיף לאצי' ועשיה בהשואה אחת, ולכן ארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב לשון רבים היינו גם מכל החמשים אלפים יובלות שהם רק מגילוי הא"פ שהוא בחי' זיו והארה ביו"ד נברא העוה"ב יו"ד צמצום גדול כו' אבל לית מחשבה תפיסא ביה כלל במהותו ועצמותו אבל ע"י תשובה ומע"ט בעוה"ז ממשיך בחי' אור מקיף סוכ"ע מהותו ועצמותו. (ועמ"ש מזה בד"ה ובבואה לפני המלך ובד"ה לריח שמניך. ובד"ה להבין ענין הפסוק מי אל כמוך. ועמ"ש ע"פ וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך). וזהו ענין ב' הפסוקים דכתיב את השמים ואת הארץ אני מלא אני ממש. וכתיב מלא כל הארץ כבודו. וכבודו היינו רק בחי' זיו ולא אני ממש. והענין כי מ"ש אני מלא זהו בחי' אור א"ס ב"ה הסובב ומקיף להקו ולכל העולמות בשוה כי סובב ומקיף אין הפי' שמקיף מלמעלה כי אדרבה לית אתר פנוי מיניה ממש וזהו אני מלא. וגם את השמים ואת הארץ בשוה, רק שנק' סובב לפי שהוא