כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ

תקטו

ש"פ בהר

כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ1 שבת לה'2, ומשמע מזה שתיכף כשיכנסו לארץ ישבות הארץ, ובאמת אינו כן דתחלה צ"ל שש שנים תזרע שדך3 ובשביעית יהי' שנת השמיטה4 וכאן משמע להיפך. ועוד צ"ל מה שא"י הי' תחילה ביד כנען דכתי' עליו ארור כנען6 כו' והלא שם5 ויפת הם גבוהים במעלה מחם אבי כנען7 ולמה א"י הי' בידו דוקא. והענין דהנה אמרז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל עבודה ועל גמ"ח8 ועבודה הוא קרבנות9. והנה בג' דברים אלו פעמים מצינו דתורה גדלה מעלתה על עבודה וגמ"ח דארז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כבוד אב ואם וגמ"ח10 ופרש"י בשבת11 דעיון תפלה הוא בכלל גמ"ח לכן בהברייתא אי' גם עיון תפלה דמישך שייכי12 והוא כמ"ש גומל נפשו איש חסד13, ואי' אח"כ ות"ת כנגד כולם14 הרי דת"ת גדול מגמ"ח וגם מעבודה, ופעמים מצינו שהעבודה גדולה מכולם דאמרז"ל הלואי שיתפלל15 אדם16 כל היום ומאחר דיתפלל כל היום לא יהי' לו זמן על לימוד התורה וקאמר הלואי כו', ואמר אבא בנימין על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפילתי שתהא סמוכה למיטתי17 ופרש"י18 שהי' נזהר שלא ילמד קודם שמתפלל הרי דהתפלה גבוה מתורה, וכ"ש מגמ"ח כנ"ל דת"ת כנגד כולם, וקודם הלימוד מותר באכילה19 וקודם התפלה אסור20 כמ"ש לא תאכלו על דם21 לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם, וכתי' חדלו לכם מן בנ"א אשר נשמה באפם22 דקודם התפלה נשמה באפם, ופעמים מצינו דגמ"ח גבוה

תקטז

מתורה ותפלה, דכתי' חסד חפצתי ולא זבח23, וכתי' היכופר לה' בעולות ובזבחים24 ואמרז"ל בעולות ובזבחים אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח25, ומה שתורה מכפר צ"ל מפני שנק' חסד26 כמ"ש פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה27, דהעיקר הוא גמ"ח וכמארז"ל רבה ואביי תרווייהו מבית עלי28 קאתי רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין29 אביי דעסיק בתורה ובגמ"ח חי ס' שנין הרי גמ"ח למעלה מכולם, וצ"ל למה לפעמים תורה למעלה מכולם ופעמים כו'.

והענין דהנה כתי' וכל בניך למודי הוי'30 ורב שלום בניך וארז"ל א"ת בניך אלא בוניך31 ואי' בשל"ה שלומדים זה ממ"ש ורב שלום בני"ך שהוא מיותר32, והת"ח33 נק' בנאים מפני שעוסקי' בבנינו של עולם34, וכן אי' בגמ'35 בפי' והבנאים מצ"א36 מפני שהת"ח מקפיד על רבב37 לכן אפי' מצ"א חוצץ, ואי' שם בגמ' מפני מה נק' בנאים מפני שעוסקים בבנינו ש"ע, וצ"ל והלא העולם בנוי ומשוכלל ומה צריכים לבנות העולם, ומה שייך הבנין לתורה שעי"ז בונים העולם. ועוד צ"ל דא"ל הא"ת38 כו' הי' ורב שלום שייך אדלעיל מ"ש וכל בניך למודי הוי' ורב שלום, ועתה כשאו' א"ת כו' הרי מחלק מ"ש ורב כו' וצ"ל זה. והענין דהנה אמרז"ל בע"מ נברא העולם והלא במאמר א' יכול להבראות אלא כדי להפרע מן הרשעים שמאבדים40 את העולם שנברא בע"מ וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ39, ולכאורה צ"ל מאחר שבמאמר א' יכול להבראות למה יהי' עונש מר41 כ"כ כמו שנברא בע"מ מאחר שיוכל להבראות במאמר א', ובמד"ש42 אי' משל ע"ז לא'

תקיז

שקנה חפץ שוה זהוב ושילם עבורו עשרה זהובים ונגנב ונמצא הגנב האם יצטרך לשלם כפי ערך ששילם עבורו עשרה זהובים אלא צריך לשלם לפ"ע זהב43 א' וכמו"כ כאן מאחר שיוכל להבראות במאמר א' למה יפרע מהם כמו שנברא בע"מ.

והענין דמאמר א' הוא מאמר דבראשית44 דנמי מאמר45 וכמשארז"ל והלא ט' ויאמר כתי'46 אלא בראשית נמי מאמר הוא, והוא הכלל שכולל כולם, את השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ47, ואח"כ נפרטו בע"מ, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא48 והו"ע מח' שסוקר בסקירה א' מה שבדיבור צריכים לזה ריבוי דבורים49 ואריכות ומשלים ומכ"ש כשצריכים להסביר לקטן צריכים אריכות יותר ובמח' מחשב כל ההשכלה בכה"פ50 ברגע א', וזהו שהמח' הוא כלל, וזהו מאמר אחד דבראשית שהוא כלל ואח"כ נפרטו בע"מ דכל נברא יש לו צירוף בע"מ51 ולא יש כ"כ צירופים אלא חלופות ותמורות וכמו רל"א שערים52 שמתגלגלים פנים ואחור, וכמו א"ת ב"ש53 שבהתי"ו יש הא' ומ"מ הוא ת' ולא א', ולפ"ע החילוף לפ"ע זה הוא הנברא, אך בד"כ יכול להבראות במאמר א' בחי' מח', וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם54 דממח' האדם אף אם יחשב55 כמה לא יתהווה מזה כלום כ"א מעשי', ומ"ש באשר דבר מלך שלטון56 ג"כ ההתהוות ע"י העשי' אלא שדיבורו מעורר העשי', ולמעלה תיכף כשעלה במח' נתהווה וז"ש בזהר במח' אחת ברא הקב"ה את העולם57, ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט58 לברוא

תקיח

העולם מיד נתהווה59 (ע' בש"א60 דמח' ורצון הכל בחי' א') והוא בחי' עולם עקודים שעקוד בכלי אחד61 וכמו"כ כאן מאמר אחד, ופי' מאמר אחד שגם המאמר אחד וכמו שם שגם הכלי אחד, אלא כדי להפרע מן הרשעים כו' דאם הי' ברה"ע ממאמר אחד לא הי' כלל ענין שכר ועונש, ומה שיש שכר ועונש הוא ע"י שנברא בע"מ.

והענין דהנה מאמר א' וע"מ הם מח' ודיבור, ועד"מ מח' אף שהוא לבוש הנפש מ"מ הוא לבוש העצמי ולכן הוא מגלה גילוי העלם העצמי לגבי עצמו62, דמיד כשנופל לו ברק המבריק63 עדיין גם בעצמו אינו מבין אותו וע"י אותיות המח' בא לידי השגה והבנה, א"כ ה"ז לבוש שמתאחד עם הנפש, משא"כ דיבור הוא גילוי העלם העצמי לגבי זולתו64 ונראה כמו שהוא נפרד דאף דמבואר במ"א [דהכרחנו] בראיות ברורות שאין הדיבור נפרד65 אבל ה"ה נראה כמו שהוא נפרד, ואם הי' ברה"ע ממח' היו בטלים בתכלית לכן נתהווה מדיבור כדי שיהי' נבראים נפרדים, הגם שאין לך דבר שחוץ ממנו מ"מ דברה תורה בלשון בנ"א66 לשכך את האוזן67, ומ"מ יש עולמות שמקבלים ממח' והם נבראים דעלדאת"כ, דענין עלדאת"כ ועלדאת"ג68 זהו ים ויבשה69 ואמרז"ל כל מה שיש ביבשה70 יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים במי' דדגים הפורשים מן הים71 הם מתים, דאופן קבלת החיות שלהם הוא שיהיו מובלעים כו', וכמו"כ למעלה יש נשמות שנק' נוני ימא רבא72 וכמו

תקיט

נשמת משה74 דכתי' מן המים משיתיהו75 וכתי' ואנחנו מה76 שהי' בבחי' ביטול, וכמו"כ מלאכים77 שנק' נוני ימא רבא73, וברואים שביבשה הם נפרדים אף שמקבלים חיות מהארץ דבע"ח ניזון מהצומח והאדם מבע"ח וצומח ומ"מ הוא נפרד מן הארץ וזהו שנתהווה מהע"מ, ומה שצריכים המאמר אחד דעיקר הכוונה הוא להיות ביטול היש לאין, וזהו כדי להפרע מן הרשעים שמאבדין78 את העולם שנברא בע"מ דלולי הע"מ לא הי' כלל ענין שכר ועונש ולא הי' בחירה כלל, אבל ע"י הע"מ ניתן הבחירה חפשית וכתי' ראה נתתי לפניך79 את החיים ואת הטוב כו' ובחרת בחיים80 וכשבוחר בההיפך לכן נפרעים ממנו כמו שנברא בע"מ, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ פי' שממשיכים המאמר א' בהע"מ וכמ"ש מי כעמך כישראל81 גוי אחד בארץ אפי' ארץ שהוא נפרד שנברא מע"מ ממשיכים בחי' אחד82. נמצא לפי' זה המאמר אחד למעלה מהע"מ.

אך מהמשנה נראה שהמאמר אחד למטה מהע"מ וכמ"ש בע"מ נברא כו' והלא במאמר יכול להבראות והוא כמו עד"מ חפץ שאינו יקר כ"כ מי שמאבידו עונשו אינו גדול כ"כ ומי שמקיימו אין שכרו כ"כ גדול אבל חפץ יקר המאבידו עונשו חמור והמקיימו שכרו גדול מאד. ולהבין פי' זה, הנה ברה"ע מצינו הכל מספר עשר, בע"מ נברא העולם, וכתי' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה83 בדעתו תהומות נבקעו84 זהו חב"ד, כי אמרתי עולם חסד יבנה85 חג"ת וכמ"ש בזהר בתחילה עלה במח'86 לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת החסד, וזהו בהבראם88 באברהם87, ראה שאינו מתקיים שיתף עמו מדה"ר89, וזהו חג"ת, ובגמ' אי' בפי' בעשרה דברים90 ברא הקב"ה את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת

תקכ

ובכח ובגערה כו' דכל השפעה צ"ל ע"י עשר בחי'91, דאפי' השפעת הרב לתלמיד הוא ע"י עשר כוחות דתחילה צ"ל הברק המבריק אצל הרב עצמו ואח"כ יבוא לידי השגה והבנה שיבין לעצמו השכל וצ"ל בהעמקת הדעת, ואח"כ צריך לעורר אהבה דשרשו אבה92 ל' רצון שיהי' דברים היוצאים מן הלב93 כדי שיכנסו בלב השומע ואח"כ צ"ל גבורה, וי"ל דיותר משהעגל רוצה לינק94 הפרה רוצה להניק וצריך לצמצם את עצמו ועוד דלעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה95 וצריך הגבו' לצמצם ההשפעה, והתפארת הוא מזווג חו"ג96 שלא יהי' הצימצום כ"כ, ונו"ה הם כליות יועצות97 איך להשפיע, ויסוד הוא השפעה, ואפי' השפעה הגשמיות השפעה פנימיות ג"כ צ"ל ע"י עשר כוחות98, וענין מאמר אחד הוא מ"ש בדבר ה' שמים נעשו99 ויש בו ג"כ מספר עשר דכל ספי' כלול מעשר100, ומה שנברא בע"מ הוא מפני שהעולם נברא בויתר וכמשארז"ל כ"מ שנא' תולדת חסר101 לבר מתרין ואלה תולדות השמים והארץ בהבראם102 ואלה תולדות פרץ103, דעולם על מילואו נברא104, ואח"כ ע"י פגם מיעוט הירח וחטא עה"ד105 נסתלקה השכינה, וז' דורות סלקוהו עד למעלה מז"ר, בא אברהם המשיכו למטה מרקיע הא'106 כו' עד בא משה והורידו למטה מז"ר וכמ"ש וירד ה' על הר סיני107, ומ"מ העולם לא נזדכך עדיין עד לע"ל

תקכא

שיזדכך העולם אז אלה תולדות פרץ שיומשכו הע"מ, וזהו להפרע שמאבדין חפץ יקר כנ"ל, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם פי' שמתקנים העולם דצדיק הוא העושה צדקה108 שכולל כלליות כל המצות וכמש"ה וצדקה תהי' לנו109 כי נשמור לעשות כל המצוה כו' והמצות הם תרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך עמודי אור110 בחי' כתר, והע"מ בראשית בחוכמתא לכן ע"י המצות ממשיכים הע"מ למטה דכתי' כי אין מחסור ליריאיו111 פי' האין מחסור שהוא ממלא החסרון, וזהו וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם שנברא בע"מ פי' ממשיכים הע"מ בהעולם ע"י קיום תומ"צ כו'.


1) כי תבואו . . ושבתה הארץ: הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.

2) כי תבואו . . שבת לה': בהר כה, ב [בדילוג].

3) שש שנים תזרע שדך: בהר שם, ג.

4) ובשביעית יהי' שנת השמיטה: ראה שם כה, ד.

6) ארור כנען: נח ט, כה.

5) שא"י . . תחילה ביד כנען . . והלא שם: ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערות 5. 7.

7) מחם אבי כנען: נח ט, יח. כב.

8) על ג' דברים . . וגמ"ח: ראה אבות פ"א, מ"ב.

9) ועבודה הוא קרבנות: ראה אבות שם ובמפרשים שם. סה"מ תרל"ח ע' לד הערה 79.

10) אלו דברים . . וגמ"ח: ראה פאה פ"א, מ"א.

11) ופרש"י בשבת: קכז, ריש ע"ב ד"ה ה"ג.

12) בהברייתא אי' . . שייכי: ראה שבת שם קכז, א ואילך.

13) גומל נפשו איש חסד: משלי יא, יז. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' מב ואילך ובהנסמן שם.

14) ות"ת כנגד כולם: פאה ושבת שם.

15) שהעבודה . . שיתפלל: ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 12.

16) הלואי שיתפלל אדם: ראה ברכות כא, א.

17) אבא בנימין . . סמוכה למטתי: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת שה"ש כ, רע"ד. ברכה צו, ב. ואתחנן ד, א. תו"ח תצוה ח"ב שנ, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפח בשולי הגליון.

18) ופרש"י: ד"ה סמוך למטתי.

19) וקודם הלימוד מותר באכילה: ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח הל' ת"ת סקנ"ה, ס"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשמז. לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו על יד הערה *107.

20) וקודם התפלה אסור: ברכות י, ב. ראה גם לעיל שם ובהערה 105.

21) לא תאכלו על דם: קדושים יט, כו [ושם: הדם]. ברכות י, ב. ראה לקו"ת פינחס עט, ד. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קל. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רפח.

22) חדלו לכם מן בנ"א . . באפם: ישעי' ב, כב [ושם: מן האדם . . באפו]. ראה גם לעיל שם ובהערה 106.

23) חסד חפצתי ולא זבח: הושע ו, ו. ראה סה"מ תרל"ח ע' לד ואילך. סה"מ מלוקט ו' ע' צט ואילך.

24) היכופר לה' בעולות ובזבחים: שמו"א טו, כב [ושם: החפץ לה' בעולות וזבחים]. אמנם לכאורה הכוונה כאן להפסוק: אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה — שמו"א ג, יד.

25) בעולות ובזבחים . . בתורה ובגמ"ח: ראה ר"ה יח, א. יבמות קה, ב. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 26.

26) שתורה . . שנק' חסד: ראה סוכה מט, ב.

27) פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה: משלי לא, כו.

28) רבה ואביי תרווייהו מבית עלי: ראה ר"ה ויבמות שם.

29) רבה . . חי מ' שנין: ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' פב בהערה.

30) וכל בניך למודי הוי': ישעי' נד, יג.

31) א"ת בניך אלא בוניך: ברכות סד, א.

32) ואי' בשל"ה . . בני"ך שהוא מיותר: תשבע"פ תג, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 32.

33) והת"ח: אולי כן כתוב בגוכתי"ק.

34) והת"ח . . בבניינו של עולם: ראה הערה הבאה.

35) אי' בגמ': ראה שבת קיד, א.

36) מצ"א: מצד אחד.

37) מפני . . על רבב: ראה גם רש"י שם ד"ה ר' יוסי.

38) דא"ל הא"ת: דאי לאו האל תקרי.

40) שמאבדים: כ"ה בר"ע מברטנורא שם. תרל"ב ח"ב ע' תלח. סה"מ תש"ד ע' 67. לקמן בפנים על יד הערה 78: שמאבדין. וכ"ה במשניות ובסידור אדה"ז.

39) בע"מ נברא העולם . . בע"מ: אבות רפ"ה [בדילוג]. ראה גם בהבא לקמן סה"מ תרמ"ד מהדורת תשס"ב ע' שטז ואילך.

41) שבמאמר א' יכול להבראות . . עונש מר: ראה גם לקו"ש בראשית כרך ל ע' 4 ואילך.

42) ובמד"ש אי' משל ע"ז: ראה אבות שם ד"ה והחסיד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 39.

43) זהב: אוצ"ל: זהוב.

44) דמאמר א' הוא מאמר דבראשית: בראשית א, א. ראה גם לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה 29.

45) דבראשית דנמי מאמר: ראה ר"ה לב, א.

46) והלא ט' ויאמר כתי': נמנו בפרטיות — ב"ר רפי"ז. פדר"א ספ"ג וברד"ל שם אות עג. לקח טוב בראשית א, א ד"ה את השמים [וראה שם ואתחנן ה, ו]. ראה פרדס שער טעם האצילות ש"ב, פ"ג. פ"ד. פלח הרמון לפרדס שם פ"ב. פ"ד. וראה גם ילקוט שמעוני מהדורת ירושלים תשל"ג בתחילתו הערה 1.

47) את השמים . . צבא השמים . . הארץ: ראה רש"י בראשית א, יד. ב"ר פ"א, יד. תנחומא בראשית — באבער — ח. תוד"ה ואת חגיגה יב, ב.

48) שת"י בראשית בחוכמתא: ראה תרגום ירושלמי לבראשית א, א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקלג. וש"נ.

49) מח' . . בסקירה א' . . ריבוי דבורים: ראה שה"א צג, ב ובהערה 15.

50) בכה"פ: בכל הפרטים.

51) דכל נברא יש לו צירוף בע"מ: ראה שער היחוד והאמונה פ"א.

52) רל"א שערים: ראה ס"י פ"ב, מ"ד-ה ובמפרשיו. פי' הראב"ד שם [מב, ד]. פרדס שער הצרוף ש"ל, פ"ה. עמה"מ שער שעשועי המלך ש"א, פ"ה.

53) א"ת ב"ש: שבת קד, א. ראה גם בהערה שלפנ"ז. ראה גם סה"מ תרנ"ב ע' נא.

54) כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח. ראה לקו"ת שה"ש יז, ג ואילך. (הועתק ב) סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט ואילך ובהנסמן שם.

55) יחשב: אולי צ"ל: יחשוב.

56) באשר דבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.

57) במח' אחת ברא . . העולם: ראה זהר שמות כ, א. שם תוספות רעו, סע"ב. סידור שער התפלה יח, סע"ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קעח ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלא. וש"נ.

58) ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט: ועד"ז בסה"מ תרל"ג ח"א ע' כג. ראה שם דרוש עגו"י ש"א, ענף ב. שער הכללים בתחילתו. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 55.

59) מיד נתהווה: תיבות אלו אינם מופיעים שם.

60) בש"א: בשערי אורה שער פורים פ, ב. ראה גם הנסמן במ"מ לשם. ראה גם פרדס שער מהות והנהגה ש"ח רפ"ה.

61) עקודים שעקוד בכלי אחד: ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"א. תו"א נח י, ג ואילך. תו"ח וארא ח"א נב, ד. וש"נ. סה"מ תרנ"ב ע' ק ואילך. תרל"ח ס"ע עה ואילך ובהערה 274. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה בעשרה מאמרות נברא העולם על יד הערה 62.

62) מח' . . גילוי העלם . . לגבי עצמו: ראה גם סה"מ תרכ"ח ע' קסז ואילך. תרל"א ח"א ס"ע שלא ואילך. וש"נ. תרל"ג ח"ב ס"ע תקט ואילך. תר"ם ח"א ע' רעא. וש"נ.

63) ברק המבריק: ראה גם לעיל הנחה ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע ובהערה 81.

64) דיבור . . גילוי העלם . . לגבי זולתו: ראה לעיל הערה 62.

65) שאין הדיבור נפרד: ראה גם לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה *45.

66) דברה תורה בלשון בנ"א: ראה ברכות לא, ב. תו"ח וירא צח, ב.

67) לשכך את האוזן: מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג. שער היחוד והאמונה רפ"י. אגה"ק ס"ו קי, א. סכ"ט קמט, ב. וראה גם ע"ח שער ד שער אח"פ רפ"ב.

68) דעלדאת"כ . . ועלדאת"ג: ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.

69) עלדאת"כ ועלדאת"ג זהו ים ויבשה: ראה גם לעיל הנחה ד"ה אז ישיר משה ובהערה 140.

70) כל מה שיש ביבשה: חולין קכז, א. ראה גם תו"ח שמות ח"א יח, ג הערה 770.

71) דדגים הפורשים מן הים: ראה ע"ז ג, ב. לעיל הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 34.

72) נשמות שנק' נוני ימא רבא: ראה ביאוה"ז בשלח מא, סע"ג [ושם: דמשמע בזהר בכמה דוכתי]. תו"ח בשלח ח"א רז, א. וש"נ. סה"מ תרל"א ותרל"ט שבהערה 74. לעיל הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 32.

74) נוני ימא רבא . . משה: ראה גם סה"מ תרכ"ז כאן ע' רפד. תרל"א ח"א ע' רסה. תרל"ט ח"ב ריש ע' תח. ע' תקפג. תרנ"ב ע' מט. תו"ח יתרו ח"ב רסה, א.

75) מן המים משיתיהו: שמות ב, י. ראה תו"א בשלח סב, ג.

76) ואנחנו מ"ה: בשלח טז, ז. ח. ושם: ונחנו — ראה גם לעיל הנחה ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 98.

77) מלאכים שנק' נוני ימא רבא: ראה זהר בשלח מח, ב ובמק"מ שם. ביאורי הזהר בשלח מא, סע"ג. מב, ג. ולהצ"צ כרך א ע' רח. ע' ריב. לקו"ת צו ח, ג. שמיני יח, א.

73) נוני ימא רבא: זהר בלק קפח, א.

78) שמאבדין: ראה לעיל הערה 40.

79) ראה נתתי לפניך: נצבים ל, טו [בדילוג].

80) ובחרת בחיים: נצבים שם, יט.

81) מי כעמך כישראל: שמו"ב ז, כג [ושם: ומי].

82) אפי' ארץ . . אחד: ראה תו"א וישב כז, סע"ד. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תשא ובהערה 21.

83) ה' בחכ' . . בתבונה: משלי ג, יט.

84) בדעתו תהומות נבקעו: משלי שם כ.

85) כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

86) וכמ"ש בזהר שבתחלה עלה במח': ראה זהר שמיני לח, א.

88) בהבראם באברהם: בראשית ב, ד. ראה זהר שמיני שם. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי ובהערה 36.

87) החסד . . באברהם: ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.

89) שיתף עמו מדה"ר: ראה זהר שם. לעיל הנחה ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 27 ואילך ובהנסמן שם.

90) ובגמ' . . בעשרה דברים: ראה חגיגה יב, א. לעיל הנחה ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 49.

91) דכל השפעה צ"ל ע"י עשר בחי': ראה אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תתמא: שכ' באו"ת מהמגיד נ"ע שכל השפעה א"א להיות בלתי עשר בחי' אלו ע"ש בד"ה אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' [במהדורת קה"ת קיא, ד] והובא אצלי בפ' חוקת ע"פ זאת התורה אדם כי ימות באהל [אוה"ת חוקת ע' תתיח]. או"ת ר"פ חוקת מז, ג. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תלח. וש"נ.

92) אהבה דשרשו אבה: ראה ס' שרש ישע שרש אבה הובא בס' החקירה להצ"צ מערכת אהב [צב, רע"א — ובמהדורת אותיות מרובעות (תשס"ג) צד, א]. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רסד. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצט, ב. וש"נ.

93) דברים היוצאים מן הלב: ספר הישר לר"ת שי"ג. הובא בשל"ה שער האותיות אות כ (סט, א).

94) דיותר משהעגל רוצה לינק: ראה פסחים קיב, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפז. וש"נ. תו"ח ויצא קסט, ג ובהערה 35.

95) לעולם ישנה . . בדרך קצרה: פסחים ג, ב. ראה גם ביאוה"ז אחרי עו, ד. שה"א יד, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קמג. וש"נ. תו"ח ויקהל ח"ב תכד, א. המשך תרס"ו ע' תא.

96) והתפארת הוא מזווג חו"ג: ראה גם לקו"ת תזריע כג, ג. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' ובהערה 49. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלא-רלג.

97) ונו"ה הם כליות יועצות: ברכות סא, א. ראה זהר אד"ז האזינו רצו, א. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכד. תו"ח שמות ח"א יד, ג.

98) השפעה הגשמיות . . עשר כוחות: ראה לקו"ת בהעלותך לד, א.

99) בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

100) דכל ספי' כלול מעשר: ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"א. לקו"ת מטות פז, ב.

101) כ"מ שנא' תולדת חסר: ראה ב"ר פי"ב, ו. שמו"ר פ"ל, ג. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שיז ואילך. תרכ"ט ע' שטז. וש"נ. לעיל הנחה ד"ה הוא אהרן ומשה על יד הערה 112 ואילך.

102) ואלה תולדות . . בהבראם: בראשית ב, ד [ושם: אלה].

103) ואלה תולדות פרץ: רות ד, יח.

104) דעולם על מילואו נברא: ראה ב"ר פי"ד, ז. וראה שם פי"ב, ו. פי"ג, ג (וביפ"ת שם). ראה גם תו"ח ח"ש קלד, א. לקו"ש בראשית כרך כה ע' 14 ואילך.

105) פגם מיעוט הירח וחטא עה"ד: במדרש שם: שחטא אדה"ר. ראה סה"מ מלוקט ג' ע' פה. וש"נ.

106) בא אברהם המשיכו למטה מרקיע הא': ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 105.

107) וירד ה' על הר סיני: יתרו יט, כ.

108) דצדיק הוא העושה צדקה: ראה לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג. סה"מ תרל"ח ע' תז. וש"נ.

109) צדקה . . כל המצות . . וצדקה תהי' לנו: ואתחנן ו, כה [ושם: את כל]. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 34.

110) תרי"ג . . וז"מ . . תר"ך עמודי אור: ראה גם לעיל הנחה ד"ה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערות 131-135.

111) כי אין מחסור ליריאיו: תהלים לד, י. ראה אוה"ת בשלח ע' תמו. ע' תסה. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 235.