נד ד

ד"ז ע"ב) ושרשו מההשפעה הנמשך מיסוד דע"ק על גלגלתא דא"א ע' בפ' אמור דפ"ח סע"ב ובפי' הרמ"ז לשם ולכן הוא עליון על כל המשקים כי יין מוחין דאימא ההעלם השייך לגילוי אבל מוחין דאבא הוא מה שלמעלה מסדר ההשתלשלות ששרשו מע"ק שהוא חד ולא בחושבן הע"ס כו' וכמ"ש במ"א בפי' אל עליון בחי' סוכ"ע. והנה בחי' שמן זה הוא הנמשך ע"י מעשה המצות שנק' כי נר מצוה כמבואר בת"א פ' מקץ בד"ה ענין חנוכה ובד"ה ראיתי והנה מנורת זהב. אך ע"י המצות הוא עדיין בבחי' מקיף ושיבא לידי גילוי זהו ע"י החכמה בחי' ותורה אור שהוא גילוי טעמי מצות שהאור אינו מאיר אלא ע"י השמן שבנר. והשמן עצמו אינו מאיר כי הוא בחי' ישת חשך סתרו שהוא בחי' כתר ורצון העליון שלמעלה מההשגה. אלא שמאיר לגילוי ע"י אור החכמה. וזהו ואספת דגנך ותירושך ויצהרך פי' דגנך הנגלות שבתורה שנק' חטה לכו לחמו בלחמי. תירושך בחי' נכנס יין יצא סוד שהוא רזין דאורייתא. והוא כמו גופא דאורייתא ונשמתא הנז' בפ' בהעלותך (דקנ"ב ע"א) ויצהרך הוא רזא דרזין בחי' נשמתא לנשמתא וכענין טמירא דכל טמירין שגם מבחי' ההעלם הוא נעלם כענין כי גאה גאה. וכמ"ש בביאור ע"פ בהעלותך בפי' שמן משחת קדש שבחי' קדש העליון הוא חכמה עילאה והשמן מושח את הקדש כי הוא מו"ס דעתיקא. אשר אבא יונק ממזל השמיני שבו נמשך הארה מבחי' שמן דמו"ס. וזהו ענין כשמן הטוב כו' זקן אהרן. ולכן הוא בן עמרם דפי' הרח"ו הובא במק"מ פ' שמות (די"א ע"ב) שהוא מענין עמר נקא כי הוא אבא דיניק ממזל הח' ע"ש. וקסבר קרח שאביו שהוא שמן א"כ הוא מו"ס שלמעלה מבחי' אהרן שנמשח רק בהארה ממנו הנמשך ע"י שערות כו'. ועם היותו מגבורה הרי במו"ס מלובש גבורה דעתיק ומגבורה זו עיקר שרש היחוד שהוא השפעת השמן כו'. וע' בהרמ"ז פ' אמור שם שמן משחת קדש איהו מסטרא דשמאלא דאתמר בה וקדשת את הלוים היינו גבורה דע"י שבמו"ס. א"כ הוא למעלה ממשה ואהרן שהם בחו"ב דאצילות שמקבלים רק ממזלות דמו"ס. וכמו השערה שאינה ערוך לגבי עצמיות המוחין. וע' ברע"מ ר"פ כי תשא גבי במי מתקדש ע"פ ב"ד ובפי' הרמ"ז שם. וזהו ויקח קרח בן י"צהר שלקח לו לטענה היותו בן יצהר ור"ל שאף לו יהא שבאצי' החסדים גבוהים מהגבורות אמנם היותו בן יצהר בחי' שמן מו"ס הרי שם הגבורות גבוהים יותר ע"ד שיאמרו ליצחק כי אתה אבינו פנימיות אבא ובמשה נאמר ופני לא יראו וזהו להצהיל פנים משמן. וע"כ סבר שהוא בגבורה שלו יגיע למעלה ממשה ואהרן כו'. אך באמת טעה בזה דהשמן עצמו א"א להגיע כלל כי הוא ישת חשך סתרו וא"א להיות ממנו שום גילוי כ"א אחר שנמשך ע"י השערות דוקא בחי' עמר נקא שהוא בחי' עמרם כנ"ל. וזהו ענין אהרן בחי' נראה אור אותיות אהרן שבו ועל ידו דוקא נראה אור והוא נמשך מבחי' שמן למאור מקור האור. אבל עכ"ז השמן בעצמו אינו מאיר כלום כ"א ע"י האור הוא בחי' חכמה שיונק ע"י שערות דעמר נקא הנ"ל. משא"כ קרח בחי' קרחה שאין בו בחי' שערות לא יוכל להמשיך כלום מבחי' שמן הטוב. ולכן אדרבה נהפוך הוא דמשה ואהרן דוקא נקראו שני בני הי"צהר כמ"ש ברבות בא ר"פ ט"ו לפי שבהם ועל ידם דוקא נמשך בחי' כשמן הטוב כו' כמ"ש מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב כו' דקאי על משה ואהרן כמשארז"ל (בהוריות פ"ג דף י"ב ע"א וברבות פרשה קרח ובפ' ויקרא ספ"ג והיינו לפי שהם מבחי' ב' מזלות ונוצר ונקה שבהם ועל ידם דוקא נמשך בחי' שמן הטוב וגם בתחלת אצילות העולמות היה צמצום ונמשך האור בבחי' קו וחוט דוקא כדי שעי"ז יוכל להיות המשכת אור א"ס ב"ה בבחי' גילוי בפנימית כו' משא"כ אם לא היה נמשך בבחי' קו לא היה יכול להיות שום גילוי