ד א

ומונע הגילוי וע"י שיושב ולא עובר העבירה שבאה לידו ה"ז ממשיך מבחי' י"ה הנסתרות כנ"ל כי א"א להיות מהם המשכה רק ע"י בחי' כזו שהוא ענין השלילה מן המנגד כו' וכמ"ש ולא תחללו לא תעשו חלל וחסרון ועי"ז ממילא ישכון כו'. וזהו בחי' ענין בארץ לא זרועה בחי' לא דל"ת הוא למעלה מבחי' הן דמ"ע כי ברישא חשוכא כו' ישת חשך סתרו. (ופי'* שמי עם י"ה הנה לפמ"ש בגמרא ספ"ג דפסחים הנ"ל שמי היינו שם הוי' כמו שנכתב וא"כ מהו שמי עם י"ה. אך י"ל עפמ"ש בבחיי פ' בשלח דפ"ו ע"ג ע"פ עזי וזמרת י"ה. וז"ל ומצאתי במדרש תלים בפסוק עזי וזמרת י"ה בעוה"ז מקלסין אותו בשתי אותיות אבל לעוה"ב בשש אותיות שנאמר כי בי"ה הוי' צור עולמים. והיינו שהפסוק זה נאמר (בישעיה סי' כ"ו) גבי ביום ההוא יושר השיר הזה שהוא שיר זכר שלע"ל לכן אזי מקלסין אותו בשש אותיות דהיינו שבחי' י"ה שהוא עכשיו בבחי' מעמקים שלא נגלה כלל בחיות העולמות שמקור ושרש חיותם מבחי' ו"ה הנה לעוה"ב יומשך בבחי' גילוי ולכן הוסיף על שם י"ה כללות שם הוי'. וזהו שמי עם י"ה כו'. עוי"ל עפמ"ש בת"א סד"ה וארא אל אברהם פי' ושמי הוי' לא נודעתי לא הודעתי אין כתיב כאן אלא נודעתי כו' אני בעצמי בחי' יחיד כו' ע"ש. א"כ פי' שמי עם י"ה היינו בחי' זו דשמי הוי' לא נודעתי נמשך ומתגלה בבחי' י"ה ע"י קיום מצות ל"ת כו' ועמ"ש במ"א בענין בשעה שישראל עונין יהא שמיה רבא מברך הקב"ה מנענע בראשו כו' וממש"ש יובן ג"כ פי' שמי דהיינו שמיה רבא שנמשך בבחי' י"ה דהיינו ענין מנענע בראשו כו' ובמא"א פי' בע"א:

קיצור. ענין החכמה מאין תמצא. ברישא חשוכא ישת חשך סתרו והדר נהורא. ומשם שרש הל"ת כי לפי דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ואינו מושג בבחי' הן רק בבחי' השלילה ע"כ ע"ז באו המל"ת שהם ג"כ בבחי' לא. למנוע הדבר המסתיר לבחי' הביטול פי' שמי עם י"ה:

ד וזהו מ"ש ששם עלו שבטים שבטי י"ה עדות לישראל להודות לשם הוי' פי' ששם עלו היינו בירושלים הבנויה כעיר שחוברה כו' ופי' בגמרא (פ"ק דתענית ד' ה' ע"א) דפי' כעיר שחוברה לה היינו ירושלים שלמעלה והיינו כמארז"ל פ"ב דחגיגה בשבעה רקיעים זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח כו' ופי' ששם עלו היינו בעיר שחוברה לה דהיינו בירושמ"ע שבעלותם בשלש רגלים בירושלים שלמטה להראות פני ה' הנה בהיותם בירושמ"ט שם עלו בשניהם דהיינו גם בירושמ"ע כן פי' מהרמ"א (בתלים שם סי' קכ"ב) וכ' בשל"ה ר"פ ויחי דלפי פשוטו ירושלים שלמטה הוא ירושלים אשר בכאן באה"ק כו'. אמנם יש גבוה מעל גבוה כי ירושלים שלמטה הוא שם אד' בגימטריא היכל שהוא היכל לשם הוי' אשר עליו נאמר וה' בהיכל קדשו כו' והוא ענין חיבור ויחוד ו"ה. וירושלים שלמעלה חיבור חכמה ובינה סוד חיבור ויחוד י"ה והוא מהפרדס ש"ח פי"ג. והיינו כי ירושלים פי' יראה שלם ונודע שיש יראה תתאה ויראה עילאה וגם ב' בחי' שלום כמ"ש שלום שלום לרחוק ולקרוב שהן ב' בחי' יחודים והמשכות הנ"ל דבחי' י"ה הנמשך ע"י קיום מצות ל"ת ובחי' ו"ה הנמשך ע"י קיום מ"ע כנ"ל. וזהו ענין יראה שלם שלמטה שבבחי' ו"ה ויראה שלם שלמעלה בבחי' י"ה ועל זה נאמר ששם עלו שבטים כו' שבעלותם בירושמ"ט על ידי קיום מ"ע עלו בשניהם וכמשי"ת אי"ה. ועל ירושמ"ע על זה נאמר שבטי י"ה עדות לישראל שירושלים שלמעלה זהו חיבור ויחוד י"ה ואזי נקראו ג"כ נש"י שבטי יה עדות לישראל. כי הנה עד"מ ענין עדות ועדים שהיא הגדה הנאמנת אין שייך אלא על דבר הנסתר ונעלם מעיני הכל ע"ז צריך עדות שיעידו ע"ז אבל על דבר הנגלה אין צריך ואין שייך עדות. ואפי' על מלתא דעבידא לאגלויי ממש מיד לא הצריכה התורה עדות. כמ"כ עד"מ פי' עדות לישראל זהו על ירושמ"ע שהוא בחי' י"ה הנק'