ד ג

הביטול של היו"ד כו' וזהו ענין י"ה עדות לישראל כו' ששם עלו כו'. וזהו הנמשך ומתגלה ע"י קיום מצות ל"ת שענינם בחי' אתכפיא וביטול וזהו ששם עלו כו' להודות לשם הוי'. כי פי' להודות היינו בבחי' הודאה וביטול לבחי' שלמעלה מההשגה מה דלית מח"ת ביה כלל. וכנודע שיש הפרש בין ברכה להודאה דהברכה ענינו ההמשכה בבחי' גילוי. אבל הודאה היינו בבחי' שלמעלה מהשגה וגילוי וכמ"ש סד"ה יהודה אתה יודוך אחיך ובסידור בביאור ע"פ אתה הצבת כל גבולות ארץ כו' ע"ש ועד"ז הוא ההפרש ג"כ בין מ"ע ומל"ת דמ"ע שהן בבחי' ו"ה בחי' רמ"ח אברים שהאור נמשך בבחי' גילוי בתוך הכלי. זהו כמו בחי' ברכה ולכן מברכים על הרבה מ"ע. אבל בחי' ל"ת שהן בבחי' י"ה עלמא דאתכסיא אינו נתפס בשוםהשגה רק בבחי' הודאה. ולכן אין בה קום ועשה להיות בבחי' כלי כ"א בבחי' לא. וזהו שבטי יה עדות לישראל להודות לשם הוי' שבבחי' זו אין שייך רק הודאה כו'. ובכ"ז יובן ג"כ הטעם דע"י אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה לעילא כי זו היא בחי' ומדרגת הל"ת שהוא בחי' ולא תחללו כו' להיות עוצם עיניו מראות ברע וכו' וכן בשאר כל החושים וכן בפנימית המדות שלא להמשך אחר התאות ואהבות גופנים אשר לא לה' המה. וכן בשאר כל המדות כנודע ומבואר בספרים הרי כ"ז הוא ענין להסיר הכיסוי המסתיר ומונע אור קדושת ה' ומעורר וממשיך מבחי' יו"ד ה"י בחינת הנסתרות לה' אלקינו ישת חשך סתרו* שלמעלה ממ"ע כנ"ל:

קיצור. ששם עלו כו' בבחי' כעיר שחוברה כו'. ירושמ"ט בחי' ה' אחרונה וירושמ"ע ה' ראשונה וזהו ענין שבטים שבטי י"ה. עדות לישראל כי היא עלמא דאתכסיא ע"כ ע"ז שייך עדות. וכן המצות נק' בדרך עדותיך תפילין על תפילין דמארי עלמא כן גם בעלמא דאתגליא מאיר בחי' עדות אותיות דעות מבחי' עלמא דאתכסי' וכן גם בנפש האדם מאיר בחי' י"ה. (ופי' להודות כי ברכה והודאה זהו כענין מ"ע ומצות ל"ת):

ה וזהו אלה פקודי המשכן משכן העדות. כפל לומר ב"פ משכן והם ב' בחי' הנ"ל דירושלים שלמטה ובחי' כעיר שחוברה לה כו' והיינו שע"י מ"ע נעשה בחי' יחוד ו"ה דהוי'. וזהו בחי' משכן סתם ושכנתי בתוכם בחי' השראת השכינה ה' תתאה השוכן אתם ויחודה עם בחי' הוא"ו וכענין קדוש בוי"ו שהוא המשכת הארה מבחי' קדש העליון והוא נמשך ע"י רמ"ח מ"ע ואח"כ משכן העדות הוא בחי' י"ה וזהו ג"כ ענין קדש העליון מה שלמעלה מבחי' קדוש בוי"ו עמ"ש מזה בד"ה צאינה וראינה בנות ציון והוא הנמשך ע"י מל"ת. וביאור הדברים הנה פי' אלה פקודי לשון אלה הוא כמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. כי אלה הוא לשון גילוי ומי הוא לשון נסתר דקיימא לשאלה מי הוא זה ואיזהו שלא נודע מהותו. והענין כי אלה הוא בחי' המדות שנק' והנגלות כנ"ל ונמשכים ונולדים מן השכל וההתבוננו' הוא בחי' בינה אם הבנים שנק' מי וכנודע בפי' לך ה' הגדולה והגבורה וגו' שהן ששה מדות וכולם בטלים במקור' לך ה' כו' אותיות לך הם נש"ב שהוא בחי' מי ברא אלה והנה נקראו הששה מדות אלה כי כל מדה כלולה מכל הששה עולה מספר ל"ו שהוא בגימט' אלה וגם אלה אותיות לאה שילדה ששה בנים הם ששה מדות הנ"ל נמצא אלה הוא בחי' וא"ו דשם הוי' דהיינו ששה מדות שכל אחד כלול מששה. וזהו ענין ששה סדרי משנה שהן בחי' הששה מדות העליונות למעלה ולמטה מלובשים בשיתא סדרי משנה זרעים מועד כו'. וכל סדר כלול מן כל הששה כי הרי סדר זרעים כלול גם מדינים דסדר מועד ושאר הסדרים וכן סדר מועד כלול מכולם וכן שאר הסדרים ועי"ז עולה מספר אלה. וזהו אלה פקודי המשכן. פי' פקודי הוא כמו ענין ופקדת נוך וכמארז"ל חייב אדם לפקוד