ו א

תען לשוני אמרתך כו' אמרתך ממש. וזהו ביד איתמר פי' איתמר מלשון אתמר הנזכר בגמרא תמיד דפירושו איתמר שממילא איתמר ונדבר וכענין אז נדברו יראי ה' שענינו הוא ענין הדיבור אשר הוא בא ממילא ומאליו ששייך לומר נדברו לשון נפעל ממילא שאם הדבורבא מצד עצמם היה לו לומר מדברים או דוברים אלא נדבר"ו היינו כאשר נדבר הדבור בהם ממילא וכך הענין בפי' איתמר בלשון תרגום שנאמר ממילא כו' והוא בדבר ה' שנאמר ממילא מפני שהדבור של האדם הוא בתכלית הביטול בעצמותו עד שאין הדיבור בא מצד עצמו כלל אלא נדבר בו דבר ה' זו ההלכה ממילא ומאליו וכענין אז נדברו יראי ה' כו' וזהו כדוגמת לימוד המשניות שלמד הרב ב"י שאמר לו המגיד אני המשנה המדברת בפיך כו' וכענין שכינה מדברת מתוך גרונו של משה כו' וזהו ענין ודברת בם שאחר ואהבת שהוא לעשות כלי בבחי' הביטול להיות ואשים דברי בפיך כו'. נמצא שיש כאן חיבור משכן עם משכן העדות להיות כעיר שחוברה לה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. היינו ע"י עבודת הלוים זהו ההעלאה מלמטה למעלה ע"י רצוא ושוב וזהו ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים להעלותו למעלה מעלה. ואח"כ ע"י עסק התורה ביד איתמר זהו החיבור י"ה עם ו"ה מלמעלה למטה כו' וכענין מ"ש בד"ה ראה אנכי בפי' יהא שמיה רבא שם י"ה יתגדל ויתרבה ויומשך בבחי' ו"ה כו' ולא יהי' כס י"ה התכסות בחי' י"ה מבחי' ו"ה. וכ"ז פקד ע"פ משה וכנ"ל וכן לענין מעשה המצות המה ג"כ בחי' כלים אלא שהן מתחלקים באופנים שונים ועכ"ז הרי כללות כולם שיהא בחי' כלי לשכון בו בחי' קדושה העליונה וכמ"ש ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלקיכם אני ה' אלקיכם שיש בזה בחי' ההעלאה וההמשכה כנ"ל והמצוה היא בחי' כלי לזה כמ"ש כי נר מצוה וצ"ל שמחה של מצוה שעי"ז נמשך הגלוי מבחי' עלמא דאתכסיא בחי' י"ה כו' כי השמחה היא בבינה הנק' משכן העדות. ונמצא כללות סדר התפלה בפסוד"ז וק"ש ואהבת ודברת בם כו' היינו כסדר האמור בפסוק זה דאלה פקודי כו' ע"ד איתמר בן אהרן הכהן ופי' אהרן הכהן ידוע שהוא בחי' אה"ר דכהנא רבא והוא הממשיך הכח הזה להיות כל סדר העבודה הזאת וכמ"ש במ"א ע"פ בהעלותך את הנרות ובענין כשמן הטוב כו' יורד על הזקן זקן אהרן כו' גם כל עסק הלוים הי' ע"י אהרן וכמ"ש אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבודתו כו' וכתיב וילוו אליך וישרתוך כו' כי תכלית ההעלאה שע"י הלוים הוא בשביל ההמשכה שע"י אהרן זקן אהרן כו' שהוא הלכות התורה כו' וכמ"ש במ"א. והנה כ"ז עכשיו אבל לע"ל כתיב ביום ההוא יהיה שבחי' ו"ה שהוא בחי' ירושמ"ט יהיו במדריגת י"ה ממש שהוא בחי' משכן העדות כי מה שעכשיו אינו מושג כלל רק בבחי' שלילה כו' יומשך לע"ל בבחי' גלוי וזהו דירה בתחתונים בבחי' ו"ה דוקא. ולכן נאמר אלע"ל לשון והי'. והיה ביום ההוא כו' דפי' והיה היינו שבחי' ו"ה קודם לבחי' י"ה לפי שיהיה דירה בתחתונים כו':

קיצור ענין. שבסדר התפלה בכל יום נמצא כ"ז. כי פסוד"ז זהו כענין בחי' עבודת הלוים ועי"ז מגיע בשמע ישראל לבחי' יחו"ע. וזהו פקד ע"פ משה ומלמעלה למטה זהו בחי' איתמר ע"ד אז נדברו יראי ה':

הנה פקודי המשכן הוא יחוד ו"ה דשם הוי' דהיינו יחוד זו"נ ופקודי מלשון לפקוד את אשתו ומשכן היינו שכינת עוזו ית' שהיא מדת מלכות כנודע, ויחוד זה הוא ע"י תומ"צ וזהו אלה פקודי כי שיתא סדרי משנה וכל אחד כלול מששה זהו גימטרי' אלה ומזה נמשך בחי' פקודי המשכן יחוד זו"נ, אך משכן העדות הוא יחוד י"ה וכמ"ש שבטי י"ה עדות לישראל כי עדות שייך על דבר שהוא נסתר