סא א

ע"א) ובפ' בא (דל"ה ע"ב) ובפי' הרמ"ז שם ומענין ויקחו אליך ברבות סדר אמור ספ"ל:

תוספת ביאור מעט ע"פ ויקחו אליך פרה כו' הנה לפי המבואר מכ"ז דהשלכת עץ ארז ואזוב כו' זהו רק ענין ההמשכות מז"א דאצי' להמשיך החכמה והביטול בהמ"ן שזהו האפר כו' וכמ"ש הרמ"ז והמק"מ בפ' חקת והנה אפ"ל עוד בזה דהשלכת עץ ארז כו' רומז ג"כ לבירור המדות דנה"ב ועמ"ש לעיל ע"פ זאת חקת התורה כו' והיינו כמ"ש ברבות פ' חקת ובתנחומא שם ע"י שאדם מגביה את עצמו כארז הוא לוקה בצרעת וכיון שמשפיל את עצמו כאזוב הוא מתרפא (הובא בילקוט פ' מצורע). ויש לבאר ענין זה עפמ"ש הרמ"ז בפי' הזהר פ' תרומה (דקכ"ז ע"ב) גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון דהיינו ו"ק דז"א שנעקרו בעולם התהו ונפלו בעולם הבריאה ואח"כ נטעו ונשתלו בעולם התיקון ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר וכן בספר עמק המלך שער י"ו פרק מ"א פי' ג"כ ע"ד פי' הרמ"ז. וא"כ לפ"ז שייך ג"כ בחי' ארז שצריך בירור דהיינו מה שנפל בשבה"כ מעולם התהו והוא ע"ד מארז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז וכמ"ש במ"א דבעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה והוא עד"מ מי שהוא קשה כארז משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות. וזהו ענין ארזי לבנון אשר נטע שנתקנו על ידי החכמה כח מה המשכת הביטול והמדות וזהו ענין ארזי לבנון שהם ו"ק דאבא כו', ועפ"ז י"ל שזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול וכן תולעת כמ"ש ואנכי תולעת ולא איש ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז ע"י המשכת הביטול כו' ועמ"ש בד"ה החלצו מאתכם, והיינו שיוכללו עי"ז בבחי' ארזי לבנון אשר נטע שהם בחי' התיקון ולכן א"ש דהשלכת עץ ארז ואזוב כו' היה דייקא קודם שתיעשה אפר כמ"ש בילקוט פ' חקת ובהר"ש ספ"ג דפרה והיינו לפי שהם ג"כ מכלל הבחי' שצריכים בירור שהם נעשים ג"כ אפר כמו הפרה ולשון הזהר פ' חקת כיון דאתעבידת אפר בעי למשדי בה עץ ואזוב כו' ע"כ צ"ל דלאו דוקא הוא. וגם יש לומר בתולעת שני עצמו שייך לומר בירור דהא יש ג"כ תולע בלעומת זה בקליפה כמ"ש בפע"ח שער ה' פ"ג. וכ"ה בספר הגלגולים קרוב לסופו (דמ"ג ע"ד) שע"ז נאמר אם יאדימו כתולע כו', ואפשר היינו ג"כ בחי' דבור ואותיות דקליפה כמו לה"ר ורכילות ודברים בטלים וכענין מ"ש רש"י בחומש ר"פ בלק בענין בלעם שכחו בפיו. ועיין בזהר פ' בלק (דר"א ע"ב ודקצ"ט סע"ב) ועמ"ש לעיל פ' ויחי סד"ה אסרי לגפן בענין עירה ועמ"ש בפ' בשלח בד"ה לסוסתי ברכבי כו'. וכשנשרפים בחי' אלו דקליפה ונשאר האפר שהוא שרשם שבקדושה מעולם התהו אזי נמשכים ומתגלים בחי' אלו שבעולם התיקון בחי' כארז בלבנון כו' ותולעת יעקב מתי ישראל פה דקדושה כו' וכשהארז דתהו נתקן בבחי' תיקון יש בזה ב' המעלות דתהו ותיקון יחד שהאור בתוקף ואעפ"כ הוא בבחי' ביטול והתכללות וכענין עקודים בכלי אחד שלמעלה מהשבירה כו' וכמ"ש במ"א ובביאור ע"פ והניף הכהן אותם על לחם הבכורים כו'. גם ארז בגימטריא יצחק בחי' גבורה וכן תולעת שני בחי' גבורה כי לדחות רוח הטומאה צ"ל ג"כ בחי' גבורה דייקא וכמ"ש בזהר באדרא דנשא (דקל"א ב') בענין שערות דדיקנא שהם קשים לכפות הדינים והיינו לפי שנמשכים ממו"ס שנתלבש בה