סג ב

כי מים חיים של התורה המלובשת בגשמיות יומשכו ממטלמ"ע אל הים הקדמוני והים הקדמוני יהיה בבחי' מקבל מבחי' מים חיים שלמטה. והענין כמ"ש אז נדברו כו' ויקשב ה' וישמע כו'. ולכאורה אינו מובן מה צריך הקב"ה לשמיעת התורה שלמטה והלא תורה מאתו תצא. אלא הענין כי הנה הקב"ה נק' לפעמים בחי' ממכ"ע (ועיין זח"ב בשלח מ"ו א' ובמק"מ שם). והנה התורה של העוה"ז לפי שהיא מלובשת בענינים גשמיים שרשה מאד נעלה כו' ולכן היא ממשכת כח החיות מאור א"ס ב"ה מלמעלה מעלה מבחינת סובב כל עלמין לבחי' ממכ"ע ויקשב ה' וישמע כו'. ועיין מזה בזח"ב ס"פ ויקהל (דרי"ז ע"א) וזהו ענין במחוקק במשענותם וכמ"ש ע"פ אם בחקתי תלכו (עיין לעיל פ' בחקתי ד"ה מבואר בע"ח) ששני חקיקות לכלי עד"מ מבית ומבחוץ מבחוץ להעביר כל חלודה ובפנים לחקוק בה בית קיבול כך צ"ל חקיקת הנפש מבחוץ להעביר כל מונע ומסתיר כו' והוא בחינת חפירה הנ"ל ומבפנים להיות בחינת כלי קיבול אור א"ס ב"ה להיות כלי מחזיק ברכה כו' ואין אור א"ס ב"ה שורה ומתגלה אלא בבחי' חכמה כח מה כו' והמחוקק העושה הכלי קיבול הוא הממשיך בחי' התורה בבחינת הביטול כו' (ועמ"ש לקמן בביאור ע"פ החלצו מאתכם בפ' מטות ענין שמשה נק' מחוקק, ועמש"ל ע"פ משה ידבר, וע' עוד מענין במחוקק בזח"ג ס"פ וילך רפ"ו א' ופ' בהעלותך דק"נ). במשענותם הם תמכי אורייתא (ע' זח"א ד"ח ע"א) עץ חיים היא למחזיקים בה וכענין שנאמר ביששכר וזבולון שמבני יששכר היו הסנהדרין וזבולון ע"י שהיה עוסק בפרקמטיא בשביל יששכר זכה ונתעלה במעלה יותר בבחי' א' דהיינו בבחינת ממטה למעלה שמפני שע"י השפעת טובו וחיותו היה יששכר עוסק בתורה בחיות זה הנמשך לו הרי זבולון קודם לו שממשיך חיות לתורתו (ועיין מזה ברבות ויחי ס"פ צ"ט זח"א ח' א' ויחי דרמ"א ב' ח"ג מצורע נ"ג ב' ועמ"ש סד"ה קול דודי גבי מקפץ על הגבעות). ולכן נאמר בזבולון עמים הר יקראו כו'. פי' ע"ד מה שנאמר מי יעלה בהר ה' ומי יקום כו'. אבל גבי זבולון אפי' בחי' עמים עוממות יקראו ויתאספו לבחינת הר ה'. אך הנה כל בחינות הנ"ל שבבחינת באר ממטה למעלה צריך להיות אתעדל"ע לפני אתעדל"ת. וזהו אז ישיר ישראל ישראל דלעילא (עיין זהר ח"ב נ"ד א') עלי באר (עי' זהר ס"פ וילך שם ובע"ח שער ל"א פ"ז) היא כנס"י מקור נש"י שכונסת ואוספת לתוכה בחי' ישראל דלעילא ענו לה מלמעלה למטה* להיות אתעדל"ע שלפני אתעדל"ת כדי להיות עלי באר ממטה למעלה וכמארז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו כו' (וע' בע"ח של"א פ"ז ובזח"ג ס"פ וילך) ואותה אנו מבקשים בתפלה והחזירנו בתשובה שלימה לפניך כו' אב הרחמן רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה דהיינו להבין דבר מתוך דבר כו' כי גם הרחמנות הגדולה שעלינו היא ר חוקה מהשגתנו ואין אנו יכולים לעורר את הרחמנות כמו שהיא כו' ואתעדל"ע זו היא ע"י המשכות התורה חכמה בראש וחכמה בסוף חכמה בראש היא בחינת אתעדל"ע שלפני אתעדל"ת. וחכמה בסוף שע"י אתעדל"ת אתעדל"ע היא הבאר שחפרוה כרוה כו' במחוקק במשענותם יצאו מים חיים (ועיין בזהר בראשית דכ"ו ע"ב ועמ"ש בפ' נשא סד"ה כה תברכו מענין ברכה בראש ברכה בסוף, וע' עוד בזהר ויקהל דקצ"ז ב' מענין כרוה נדיבי עם ועמ"ש בפ' ויקהל סד"ה קחו מאתכם בפי' כל נדיב לבו יביאה ובשה"ש ע"פ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב כו', וע' עוד זח"ג י"ט ב' כ"ו א', ח"א רל"ה א', ח"ב קי"ג סע"ב קי"ד ח"ג רל"ה ב'*):

ביאור ענין עלי באר כו' הנה מבואר בע"ח תחלת שער מ"ן ומ"ד שהמ"ן דנוק' הוא נמשך ברחם שלה מן המוח שלה. כמו שהמ"ד נמשך מן המוחין שלו. ומבואר שם שהמ"ן דנוק' הוא מהזמ"ל דתוהו מה שנטבע בקליפות