סג ד

מלמעלה למטה שמעין זה נמשך מכח"ב דתיקון כי הנהר יוצא מעדן שהוא חכמה שמאין תמצא וגם התגלות עתיק הוא בבינה ונמשך מלמעלה למטה לבחי' מל' דאצי' והיא נעשית עתיק לבריאה ומשקה ג"ע העליון ותחתון כו' (וז"ש כי כלה משקה כו' כגן ה' כו' ע' בזהר ח"א ק"ט א' ועיין ברבות פמ"א פי' בע"א):

ב והנה אח"כ משבח אותה בשבח אחר שהיא ג"כ באר מים חיים והיינו כי מה ששיבחה תחלה שהיא מעין גנים היינו מלמעלה למטה והוא בבחי' אור ישר שהמעין נמשך מלמעלה למטה. ואח"כ משבח אותה במה שיש בה בחי' מלמטה למעלה שהוא ע"ס דאור חוזר שבבחי' זו המל' היא העיקר שהיא בחי' הכתר דע"ס דאור חוזר כנ"ל והוא ענין באר מים חיים שהבאר היא דנבעין מיא מתתא לעילא כמ"ש בזהר (ויחי דרל"ה א' ור"פ נח ד"ס ע"א). ועוד שהמעין הוא הנמשך ומשקה מאליו כענין ונהר יוצא מעדן להשקות כו'. והוא ענין ההמשכה שמלמעלה למטה משא"כ הבאר שאינו נעשה אלא ע"י חפירה וכרייה. ואע"פ שנביעת המים דבאר נק' ג"כ בידי שמים שהרי הם מים הנובעים אבל מ"מ אינן באים אלא ע"י חפירה וכרייה וע' בזהר פ' בלק (דר"א סע"ב) מה בין האי להאי כו'. והיינו שהבאר הוא בחי' העלאת מ"ן דנוק' שזהו ענין אתעדל"ת. והענין כמ"ש בע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש א' שעם היות בחי' המל' בעצמה דהיינו בנין קומתה כבר נשלם בה הבירור והיא בבחי' התיקון. אך המ"ן דנוקבא לא הוברר עדיין והוא שנשאר להתברר ע"י עבודתנו ובחטא אדה"ר נפלו גם מ"ן דאימא כו'. והנה בחי' שהמל' נק' מעין גנים זהו מצד בחי' המל' בעצמה שנשלם בה הבירור ובה נמשך מכח"ב דתיקון דאצי' ונעשית עתיק לבריאה להשקות הגנים כו'. אך מה שנקראת באר מים חיים זהו מצד העלאת מ"ן דנוק' שנעשה ע"י עבודתנו כמו הבאר שצריך חפירה וכרייה כו'. וממ"ן וממ"ד הנמשך ע"י המ"ן נוצר הולד שהם הנשמות. וע"ש בע"ח דרוש א' שזהו ענין אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כו' וזהו ענין עד דמטי רגלין ברגלין כו'. כי בכללות המ"ן הוא בחי' ציור אדם חב"ד חג"ת נה"י ובימי התנאים ואמוראים היו בירור חב"ד חג"ת ועכשיו הוא בירור נה"י עקבות משיחא (ע' באגה"ק ס' ט') וזהו שכשיושלם הבירור כתיב ועמדו רגליו כו'. והנה מבואר בספרי הרפואה שעיקר בנין הולד נעשה מזרע הנקבה שהאם מזרעת וזרע הזכר הוא כענין המחבץ דהיינו מ"ש כגבינה תקפיאני. כמו שהגבינה התהוותה מהחלב רק שזהו ע"י שנותנים בו איזה דבר כמו קיבה שהוא המעמיד את החלב להיות נקפא שיעשה ממנו גבינה. כך זרע הזכר הוא המברר זרע הנקבה להיות נקפא ונעשה ממנו הולד כו'. וכך יובן הנמשל למעלה בענין הנשמות שנוצרו ממ"ן ומ"ד שעיקר התהוותם הוא מהמ"ן דנוק' וכמ"ש בע"ח שם שהמ"ן הוא הנשמות הקדושות ממש שנטבעו תוך הקליפות ואנו מעלין אותן בבחי' מ"ן כו' אלא שמ"מ היינו דוקא אחר שמתבררים ע"י המ"ד שהוא המברר את המ"ן בירור שני כי הוא מבחי' מ"ה בחכמה אתברירו שממשיך בהם בחי' הביטול כו' כי שבה"כ הי' מפני שהיו בחי' יש. אבל מ"מ עיקר הנשמה הוא מבחי' המ"ן והיינו לפי שהוא מבחי' חכמה וכתר דתהו שלמעלה מחכמה וכתר דתיקון שהוא בחי' המ"ד. והיינו ששרשם משם ס"ג שהוא מהות ועצמיות האורות שבא"ק ולא הארה בעלמא כמו שם מ"ה שממצחו כמ"ש באגה"ק קרוב לסופו וכ"ה בהרמ"ז ר"פ וישב גבי וחכמת המסכן כו'. וזהו ג"כ מ"ש ברע"מ פ' תשא אבנא למשקל בה דא י' פי' י' היינו בחי' חכמה דאצי' שהוא בחי' מ"ד המברר המ"ן כמו שהאבן שוקל הסחורה שבכף השנית ומגביה אותה. ומ"מ אחר שנתברר המ"ן ע"י המ"ד אזי הוא נעלה יותר. וכמשל הסחורה שנשקלת בהאבן שהיא יקרה הרבה יותר מהאבן כו'. (וע"ש בע"ח דשני יודין שבאלף