סד א

זהו ענין מ"ד ומ"ן ולפמ"ש במ"א דבתפילין ציור האלף הוא י' ו' ד' י"ל ג"כ שזהו ענין אבנא למשקל בה דא י' ומה ששוקלין היינו המ"ן הוא ו"ד שהם ג"כ עולים י' וזהו ענין ב' מחצית דשקל הקדש כמ"ש במ"א) וזהו ג"כ ענין עד דוד הגדיל ואחע"ב לפי שהמ"ן שרשו מס"ג הגבוה ממ"ה. ועוד יובן ענין זה ע"ד מ"ש בספר הבהיר הובא בפרדס שער ט"ו פ"ד שכינה למטה כשם ששכינה למעלה מלה"ד למלך שהיו לו שבעה בנים כו' ואמר התחתון אני למטה לא אתרחק ממך אמר להם הריני מסבב ורואה אתכם היינו מלא כל הארץ כבודו עכ"ל. ופי' הריני מסבב אתכם היינו שהוא ית' סוכ"ע והוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו שמקיף לכל העולמות. והנה מצד הקו שייך בחי' מעלה ומטה שראשית הקו הוא בחכמה ושם עיקר הגילוי וכולם בחכמה עשית וכל מה שנמשך למטה יותר מתצמצם יותר ומתמעט גילוי האור והמל' שהיא בחי' האחרונה שבע"ס זהו ואמר התחתון אני למטה לא אתרחק ממך שהרי מצד אור הקו היא רחוקה יותר כו'. והי' התשובה הריני מסבב אתכם וא"כ מצד בחי' זו דסכ"ע העיגול הגדול המקיף להקו וכל העולמות א"כ אדרבה הרי המל' שם בתחתית הקו וסיומו הוא קרוב לבחי' העיגול הגדול יותר משאר הט"ס שהם באמצע הקו עד"מ. ואפילו בחי' ח"ע שהוא ראשית הגילוי. הרי מתחלה נמשך הקו בבחי' כתר וא"כ הכתר מפסיק בין העיגול הגדול לבחינת חכמה עד"מ משא"כ בבחי' מל' הרי היא קרובה לתחתית העיגול בלי שום הפסק ביניהם. וכמ"ש מזה בד"ה איהו וחיוהי ואין זאת אלא משום דרגלי א"ק מסתיימים בתחתית עשיה ותחת רגליו מאיר אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בלי הפסק ביניהם רק כו' וגם הקו מאיר ממטה למעלה בבחי' אור חוזר כו' ועי"ז יש כח ועוז בסיום הכלי דמל' כו' יעו"ש. ועד"ז בענ ין בירור ניצוצים דתהו שהם בחי' המ"ן שהם נתרחקו ונפלו למטה יותר בנוגה דבי"ע וכשמתבררים מהקליפות ונכללים בקדושה מאיר בהם הארת הסוכ"ע בקירוב יותר וזהו ענין יתרון מעלת הבעלי תשובה על הצדיקים כי בחי' לרחוק שנעשה קרוב הרי הוא נעשה קרוב יותר מצד אור הסוכ"ע שמאיר בו יותר בבחי' קירוב וגילוי כו' ועד"ז יובן כי בירורי ניצוצים דעשיה יש בהם יתרון יותר מה"ט מבירורי דיצירה ובריאה וזהו ענין עד דמטו רגלין ברגלין הנז' לעיל. וכנ"ל שתחת רגליו מאיר כו'. וזהו מ"ש בספר הבהיר דע"ס מלמעלה למטה ידענו לפי שהמשכתם מבחי' הקו אבל ע"ס מלמטה למעלה לא ידענו לפי שנמשך בהם הארת הסוכ"ע דלית מחשבה תפיסא ביה כלל בחי' המקיף הגדול שאין בו מעלה ומטה כלל והוא למעלה מהדעת וההשגה, ועד"ז י"ל מארז"ל (ספ"ב דר"ה) ע"פ שמש ידע מבואו הא ירח לא ידע מבואו. וע' זח"א ויחי (רל"ו סע"ב) והיינו כי בחי' שמש הוא אור ישר מלמעלה למטה ידענו אבל בחי' ירח שירדה להיות ראש לשועלים לברר הניצוצים שנפלו מעולם התהו ועי"ז נעשה בחי' העלאת מ"ן והוא בבחי' שלמעלה מהדעת וההשגה כנ"ל וזהו לא ידע מבואו וע' במק"מ ר"פ צו בפי' לא ידעתי נפשי שהוא בא ממקום גבוה מרדל"א כו' ועיין ברבות בשה"ש בפסוק לא ידעתי נפשי וע' בע"ח שער א"א ספ"ב:

ג והנה ענין באר מים חיים בעבודת ה' הוא ענין המצות מעשיות ברעותא דלבא (וכמשנ"ת בפ' תולדות ע"פ ויחפרו עבדי יצחק) כי הנה גוף מעשה המצוה הרי נעשה מדבר שנלקח מק"נ כמו צמר דציצית וקלף דתפילין ועולה ונכלל בקדושה כמו באר מים חיים שנובע מתחת לקרקע כו' והגם שהמצות נק' תר"ך עמודי אור כמו שהעמודים נמשכים מן הגג לארץ כך הם המשכות מלמעלה למטה מכתר וחכמה דתיקון אך הוא עד"מ כמו שהעמודים עומדים ע"ג קרקע דייקא שבה דייקא מתקיים העמוד שהקרקע הוא בחי' מעמיד ומחזיק של העמוד