סד ב

כך עיקר המשכת מ"ד הנמשך מכתר וחכמה דתיקון ע"י קיום המצוה כענין וצונו ל' צותא והמשכה כ"ז הוא ע"י העלאת מ"ן אשר קדשנו במצותיו שהם נצוצים דכתר וחכמה דתהו שלמעלה מעולם התיקון כנ"ל. וזהו שהמצות הם דרך כלל בג' דברים מחשבה דבור ומעשה יש מצות שתלוים במחשבה. ויש מצות תלוים בדבור כמו תלמוד תורה ק"ש ותפלה ובהמ"ז. ורוב המצות הם במעשה שהם נגד ג' עולמות בי"ע שבהם שייך הבירורים היינו בירור ק"נ דבי"ע שזהו ענין באר מים חיים ונמשך מזה תוספת אור בג"ע בבחי' מעין גנים ע"ד שיצאו מים חיים מירושלים אל הים הקדמוני ונמשך גילוי האור לנשמת האדם בג"ע א"פ וא"מ כו'. וענין מעין גנים למטה באדם י"ל שזהו עסק התורה ג"ן סדרים דאורייתא כי הנה מעין גנים הוא מ"ד המברר המ"ן וכמ"ש הרמ"ז פ' ואתחנן דרס"ו והנה בירור מעשה המצות הוא ע"י עסק התורה כמ"ש במ"א שזהו ענין גדול תלמוד שמביא לידי מעשה מ"ה מברר ב"ן כו' וגם בעסק התורה יש בחי' נהר ובחי' מים חיים שבחי' הגירסא נק' נהר ואינו מים חיים אבל מבחי' העיון והוא הולדת דעת חדש ממשיך בחי' מים חיים כו' וכמו שנת' במ"א:

וזהו עלי באר ענו לה. פי' ענו לה הוא אתעדל"ע שנמשך מתחלה לעורר העלאת מ"ן להיות עלי באר. וזהו באר מים חיים ונוזלים מן לבנון שנוזל ונמשך ממזלות העליונים די"ג מדה"ר שמשם נמשך התעוררות רחמים להיות אתעדל"ת כמאמר ברחמיך הרבים רחם עלינו ותן בלבנו בינה כו' (וע' באוצ"ח ד"ק ע"ב מש"ש בשם האריז"ל בפי' ענו לה. ואח"כ בהרמ"ז ר"פ תצא גבי כי תרכב על סוסיך). באר חפרוה שרים היינו כמ"ש ויבן ה' אלקים את הצלע דאו"א תקינו לה כו' כמ"ש בזח"א (מ"ט א'). והיינו מבחי' חג"ת דאו"א וזהו נדיבי עם כו' וזהו ענין מקדש אד' כוננו ידיך. ועמ"ש מזה בביאור ע"פ נשא את ראש בני גרשון ועיין מזה בע"ח שער ל"ד שער הירח פ"ג ועמ"ש מזה ע"פ עיני כל אליך ישברו כו' פותח את ידך כו'. וזהו ענין האבות שנקראו נדיבי עם והבחיר שבאבות הוא יעקב שנאמר בו כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל וזהו חפרוה שרים. כי באברהם נאמר והנה שלשה אנשים נצבים עליו וביעקב נאמר וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו שהמלאך היה בטל ונכנע לו. והענין כי האבות היו מבחי' חג"ת ובמדות הוא בחי' ההתחלקות כל מדה בפ"ע וע"כ היו אצל אברהם ג' מלאכים שאין מלאך א' עושה ב' שליחות כו' ג"כ בבחי' ההתחלקות. אבל התורה דמחכמה נפקת היא כללות כולם כמו המוח שכולל כל הרמ"ח אברים כו' ועיין בסש"ב פנ"א נ"ב וזהו שאמרו ע"פ כפטיש יפוצץ סלע מקרא א' יוצא לכמה טעמים כו' ויעקב עם היותו בבחי' מדות אך שרשו מח"ע יסוד אבא הנמשך ומתפשט בתוך המדות וכמ"ש בלק"ת ע"פ ויקם עדות ביעקב כו' (וכמבואר בפ' בלק בביאור ע"פ מי מנה עפר יעקב ובפ' וישלח ע"פ ויאבק איש עמו) ולכן נאמר בו כי שרית עם אלקים ועם אנשים כו'. והנה מבחי' שם אלקים נמשך הצמצום וההסתר ואנשים מט"ט וסנד"ל שהם ג"כ להיות לבוש והעלם ונק' נעל דשכינתא כמ"ש במ"א ויעקב הוא המשתרר על בחי' זו שלא יהיה העלם והסתר וזהו ענין החפירה והכרייה כו'. במחוקק זה משה יסוד אבא שהוא עושה החקיקה בפנימיות בחינת ביטול כו' כי משה מלגאו יעקב מלבר שיש ב' חקיקות לכלי מבפנים ומבחוץ כו'. ועמ"ש סד"ה צו את בנ"י כו' את הכבש אחד תעשה בבקר כו'. במשענותם הם בחי' תמכי אורייתא (וע' בפע"ח שער השבת פכ"א גבי קדושא רבא. אותיות באר. כו' עד שמיה רבא. והיינו שע"י העלאת מ"ן דבחינת באר מים חיים הנ"ל נמשך בחי' גילוי שמיה רבא דהיינו שמו הגדול ועמ"ש מענין גילוי זה ע"פ אני כו' אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ דפ'