סה ד

ולעלמי עלמיא שהן דרך כלל ג' עולמות כלליים בי"ע ודרך פרט הוא בכולהו עלמין ועי"ז קורעין לו גזר דינו של ע' שנה. פי' דכמו שיש שבע מדות דקדושה בנפש אלהית כל א' כלולה מעשרה. כך יש ג"כ ז' מדות בנפש הבהמית כל א' כלול מעשר והנפש האלקית מתלבשת בנפש הבהמית לבררה וכמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה והרע של המדות דנפש הבהמית שהן ז' מדות כל א' כלול מיו"ד נקרא גזר דינו של ע' שנה [וגם הוא ממש גזר דינו של ע' שנה כפשוטו כי ימים יוצרו כדי לברר המדות דנה"ב כנ"ל בפי' ימי שנותינו בהם כו'. ומחמת התגברות הרע דנפש הבהמית נמשך עליו הגזר דין בענין חיות הע' שנה] וע"י גילוי שממשיך מבחי' סוכ"ע דאתכפיא סט"א ואסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין שלא יעלימו ולא יסתירו עוד ה"ז ענין נקרע גזר דינו של ע' שנה. [וגם כי עולם שנה נפש הנה מבחי' נפש שהוא ממכ"ע נמשך בחי' שנה ועולם וכנ"ל וע"י איש"ר שממשיך מבחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' נפש וזהו אם ישים אליו לבו פי' אליו ולא למדותיו ועי"ז רוחו ונשמתו אליו יאסוף רוחו היינו כמ"ש וברוח פיו כל צבאם והוא ג"כ בחי' ממכ"ע אבל הוא למעלה מבחי' נפש ועמ"ש בפ' שלח מענין העלמין ששרשן מבחי' עגולים שהוא בחי' נפש כו' ע"ש ונשמתו היינו בחי' סוכ"ע והמשכה זו היא לעלם בבחי' עולם וכמ"כ בבחי' שנה לכן עי"ז קורעים לו כו'. וע' ברע"מ פ' תצא (דרע"ז סע"ב) מענין שנה בזהר פ' פינחס (דר"נ ע"א) יומין תתאין זמנין דאינון שנ"ה כו' משכו יומין עילאין לגבי יומין תתאין כו' ועיין שם (דר"כ סע"א) דפי' בכל כחו כענין יגדל נא כח אד' וע' בפי' הרמ"ז שם וכן פי' מהרש"א בשבת (קי"ט ב') וע' באד"ר (דקל"ח ע"ב) ע"פ בקרב שנים חייהו אינון שנים קדמוניות דאקרון ימי קדם כו' וע"ש (דקל"ג ב') ובזהר פ' ויחי (דרל"ח ב') ובפ' בשלח (דמ"ה א') ובפי' הרמ"ז שם וכ"ז נרמז בענין מארז"ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו שהוא ענין ההמשכה מבחי' ימי קדם ושנים קדמוניות לכן עי"ז קורעים לו גזר דינו של ע' שנה ששרשן מבחי' שנות עולם וימי עולם ועיין בזהר פ' בראשית (דל"ז סע"ב ודף נ"ח א') ובזהר הרקיע שם ובזהר ס"פ תרומה דקע"ח סע"ב] וזהו ע"כ יאמרו המושלים בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם. פי' המושלים אלו המושלים ביצרם לאכפיא לסט"א כנ"ל בשבירת תאו' הגופנית בסור מרע במחשבה דבור ומעשה וגם בראיה ושמיעה כו'. וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כמו להיות עוצם עיניו מראות ברע בהסתכלות וכו' ובמעשה כמו שאמרו קדש עצמך במותר לך וכיוצא בזה. ועי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה להיות גילוי סובב כ"ע בתוך ההעלם וההסתר שבכולהו עלמין כנ"ל:

וזהו על כן יאמרו המושלים ביצרם דוקא בואו ונחשוב חשבונו של עולם. פי' עולם מלשון העלם והסתר כנ"ל ואומרים נחשב חשבון ירידת הנשמה לעוה"ז בגוף החשוך שבחי' תכלית הירידה הוא לצורך עלייה והיינו כדי להיות אתכפיא סט"א שבזה יסתלק יקרא דקב"ה כו' כנ"ל. ועוד בפי' חשבונו של עולם ועיקר כי לפי רוב ההעלם שבעוה"ז שהוא עולם היותר האחרון וע"כ החשך עב וכפול ומכופל ולכן כדי להאיר את החשך העב כמוהו צריך להמשיך דייקא אור גדול ורב עצום יותר שעי"ז דייקא גם חשך לא יחשיך וכחשכה כאורה משא"כ אור קטן לא יועיל מחמת עביות החשך וכמו שאנו רואים שבבית די באור הנר אבל במרתף לפי ששם האויר עב מאד להיותו בתוך חומריות הארץ ע"כ כדי להאיר האויר הגס צ"ל ע"י אור גדול משא"כ נר דק יוכל להיות נכבה מחמת גשמיות האויר. וכך עד"מ כדי להאיר החשך דעולם העשי' הגשמיות הוא ע"י אור עליון ביותר וזהו ירידת הנשמות לעוה"ז אשר ע"י נר הוי' נשמת אדם ונר מצוה ותורה אור עי"ז דייקא יוכלו להאיר להיות אתהפכא חשוכא לנהורא כו' וזהו ענין