סט א

ופי' ענין החשמל כו' ע"ש ועיין מענין חול היש בזח"ב (דרכ"ה סע"ב) ובתקוני ז"ח דט"ו ע"ב] וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם. פי' מי אלה הוא שם אלקים שעי"ז נמשך להיות המוציא במספר צבאם אך הנה ע"י שהא רת הקו בוקע המסך עי"ז יוכל להיות נעשה שיהיה מספר זה בבחי' אין מספר ממש בלי גבול [והגם שבגשמיות לא ימצא זה רק שחול הים לא יספר מרוב אבל לא שיהיה אין מספר ממש אבל למעלה יהי' בחי' אין מספר ממש]:

ב והנה כל המשכות בחי' א"ס בין בבחי' יחו"ת דהיינו שיהיה בחי' אין מספר כו'. ובין בבחי' יחו"ע שנק' עפר יעקב שלמעלה מגדר מספר הוא נמשך הכל ע"י ירידת הנשמה בגוף וזהו ענין הירידה צורך עלייה. וביאור זה צ"ל תחלה שרש ענין ויחד לבבנו ב' לבבות חיצוניות הלב ופנימיות הלב כנזכר לעיל והענין הוא כי הנה זאת ידוע שתכלית הכוונה של ירידת הנשמות למטה הוא בכדי לברר בירורים וענין הבירורים הוא לברר הרפ"ח ניצוצים שנפלו בשבירה לשם ב"ן ושרשם הוא מעולם התהו שלפני האצילות כדכתיב ואלה המלכים אשר מלכו כו' לפני מלך כו' אך הם נפלו למטה לשם ב"ן ולזה צריכים לבררם ולהעלותם לשרשם. והנה עיקר המברר אותם הוא שם מ"ה שהוא התיקון כי בחכמה אתברירו. והענין כי המברר צריך להיות נתברר תחלה שמתחלה יתברר הוא מכל רע ופסולת ואז אח"כ כאשר הוא נתברר מכל רע והוא רק טוב וקדושה האלקית אז דוקא יכול הוא לברר את מי שלא נתברר עדיין [וכענין קשוט עצמך תחלה ואח"כ קשוט אחרים וכענין סמוך לפלטין שלך לא כבשת כו'] ולכך המברר את שם ב"ן הוא שם מ"ה מפני ששם מ"ה הוא התיקון שנתברר מכל לכך אז יכול הוא לברר את שם ב"ן שלא נתברר עדיין וכנזכר בע"ח שתחלה מתברר הכתר ואח"כ כשהוא בעצמו מתברר היטב מכל אז הוא מברר את החכמה שלא נבררה עדיין שבחי' כתר הוא מלשון כותרת שהוא בחי' אור מקיף שנמשך ממל' דא"ס ונק' שנתברר בחי' הכתר היינו כשהוא אינו רק בחי' כלי קבלה לקבל אור א"ס ב"ה בלבד וכלי שלו היא רק כלי ביטול להשראת אור א"ס ב"ה זוהי נק' שנתברר אור הכתר ומורי המגיד נ"ע פי' מ"ש כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח כו' אוכם הוא קדם עילת העילות שהוא מפני שהכתר הוא למעלה מכל הע"ס לכך הוא משיג יותר הביטול איך שאין ערוך אל המאציל א"ס ב"ה לכך הוא אוכם ובחי' חושך היינו כמו המראה השחור שאינה נגבהת לעולם נגד המראה הלבן כן הכתר הוא אוכם שהוא בבחי' ביטול ואין בו הגבהה נגד נהורא חיורא אור א"ס ב"ה שלמעלה מהכתר כו' ועמ"ש ע"פ שחורה אני ונאוה וזהו שרש ענין יראה בושת כו'. ובמ"א נת' דכתר הוא לשון שתיקה כתר לי זעיר וזהו סייג לחכמה שתיקה סייג היינו המקיף לחכמה שהוא כתר הוא בחינת שתיקה וביטול אוכם הוא כו' ועמ"ש בד"ה קטנתי מכל. וסד"ה מים רבים גבי אחות לנו קטנה. וזהו נק' בחי' מ"ה שהוא התיקון שנתתקן כלי שלו שאינה רק כ"א כלי הביטול להשראת אור א"ס ב"ה. וע' בביאור האדר"ז מהאריז"ל בתחלתה. משא"כ בחי' ב"ן הוא אינו נתברר עדיין להיות בבחי' ביטול ממש לאור א"ס ב"ה כ"א הוא מעורב טו"ר שיש בו בחי' הביטול להבטל להשראת אור א"ס ב"ה ויש בו ג"כ בחי' שכנגד הביטול שהוא בחי' יש. ויובן זה ע"ד מה שבהשתלשלות רבות נתהווה משם ב"ן בחי' דקרו לי' אלהא דאלהא שהוא בחי' ביטול קצת וגם בחי' יש גמור שכנגד הביטול וזוהי התערובות שלא נתברר עדיין שמעורב בו בחי' ביטול ונגד הביטול (כי שם ב"ן הוא בחינת הגילוי כמו בחכמה עיקר מהותה הוא החכמה אבל הגילוי כשעושין ממנה בחינת יש ע"ז נאמר ראיתי איש חכם בעיניו כו' כמ"ש במ"א. והנה מ"ש כאן דבשם ב"ן הוא תערובות טו"ר אין ר"ל רע