סט ג

שממשיך המדות שלמעלה מהשכל מבחי' כתר והוא אור מקיף זהו בחי' עץ החיים וע' בענין דעת תחתון ודעת עליון לקמן בפ' פינחס (הוא לקמן בשה"ש) בביאור ע"פ לבבתני ובפ' מטות בביאור ע"פ החלצו ובביאור ע"פ מים רבים ובד"ה ויקהל משה ועמ"ש בד"ה וספרתם לכם גבי שעורה וחטה בענין דעת המושג ודעת הנעלם כו' ע"ש ועמ"ש פ' שלח ע"פ מקושש עצים. וענין בחי' זו היינו שהגם שהנשמה היא משם ב"ן. מ"מ היא כלולה ג"כ משם מ"ה דהיינו שבעת ירידת הנשמה משם ב"ן שנק'*) שמעורב טו"ר מערבים בה ג"כ הארה משם מ"ה שהוא התיקון שנתברר כבר ששרשו ממצחא דא"ק והוא בחי' כתר עליון שנתברר כבר בתחלה שמערבין אותו בהנשמה בכדי שיהי' בה כח לברר כל בחינותיה והנה"ב (ועמ"ש בביאור ע"פ צו את בני ישראל כו' את קרבני לחמי. איך שבעוה"ז דוקא שהוא עולם הבירור שם דייקא מאיר שם מ"ה המברר כו' והוא הנמשך מבחי' רצון העליון רעוא דכל רעוין כו' והוא התגלות סכ"ע שלמעלה מעלה מגילוי ההשגה שבג"ע שהוא רק זיו השכינה מבחי' ממכ"ע כו' וע"ש באריכות. וזהו כענין המבואר כאן. דדוקא בעת ירידת הנשמה למטה בעוה"ז מערבין בה הארת שם מ"ה שממצחא כו' שהוא מבחי' רעוא דכל רעוין) והוא בחי' רצה"ע שלמעלה מן הדעת שיש בנפש האדם שהוא בחי' יחידה שהיא בחי' ביטול אליו ית' שלמעלה מדעת והשכלה המושג ונק' משכיל לאיתן ונק' עם קשה עורף. כמ"ש במ"א. שהוא רצון פשוט בלי שום טעם ושכל מושג שהוא נמשך מבחי' כתר עליון שנתברר כבר פי' שאין בחי' זו רק בקדושה בחי' ביטול לאור א"ס ב"ה. והיינו למעלה מבחי' הבחירה שבדעת ע"כ יש בו כח לברר הטוב מן הרע שבבחי' עה"ד טו"ר להפך כל רצונות הרע הנמשכים מבחי' הדעת שבלעומת זה כו' ממרירו למיתקא. ולכך אין די לאדם במה שיתבונן בדעתו ושכלו ולהוליד אהבה ע"פ הדעת כו' לבד כ"א לעורר הביטול אליו ית' ולדבקה בו במס"נ ממש שלמעלה מטעם ודעת המושג שאם לא יהיה לו בחינת ביטול הנ"ל אזי אפילו אם יתבונן בגדולת ה' בהרחבה כפי כחו ויוליד מזה אהוי"ר לא יהיה לו קיום אמיתי ויפול ממדרגתו ח"ו כי עיקר הבירור צ"ל ע"י כתר עליון (וחכמה עילאה שהוא למעלה ג"כ מההשגה וכמ"ש בסש"ב פי"ח וכמ"ש במ"א ע"פ ראה אנכי נותן כו' ומקור הבירורים הוא ע"י מו"ס דא"א וכמ"ש באג"ה בד"ה למה נסמכה פ' מרים) שנתברר כבר שהוא הרצון שלמעלה מהשכל המושג שבחינה זו אינה בלעומת זה:

ג וזהו הירידה שצורך עלייה כי תחלה קודם ירידתן היו בבחי' מחשבה עילאה ישראל עלו במחשבה וכנזכר בזהר דכמה מחשבתין אינון שבינה נק' לגבי חכמה בחי' מחשבה שהוא בחי' לבוש נגד החכמה וכן חכמה לגבי כתר ומבחי' זו דחו"ב הוא שרש הנשמות וע"י ירידתן בעוה"ז שמבררים שם הבירורים ממשיך עי"ז בחי' כתר שלמעלה מהדעת שמהפך כל רצונותיו שבעוה"ז שיהיה רק לה' לבדו ומקיים כל רמ"ח מ"ע ואזהרות של שס"ה ל"ת ודרבנן שעי"ז ממשיך בחי' כתר עליון ששורה בו אור א"ס ב"ה כנ"ל שהוא בחי' מל' דא"ס ב"ה אל בחי' מל' דאצילות וזוהי העליי' שאחר הירידה שמגיע לבחי' עצמותו ית' שהוא בחי' כ"ע ששורה בו אור א"ס ב"ה משא"כ קודם ירידתן היו עלו רק במחשבה שהיא חו"ב. וזהו ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהכל ברא לכבודו שהוא בחי' מל' דאצילות להמשיך אליה בחי' כתר שהוא בחי' מל' דא"ס וזהו אף עשיתיו שהוא מרבה את בחי' הרביעית וריבוי זה נסמך לעשיתיו דוקא כידוע שגם בעולם האצילות עצמו יש ג"כ ד' מדרגות אבי"ע ומל' דאצילות הוא בחי' עשיה שבאצי' שלשם דוקא נמשך בחי' כתר עליון ע"י קיום מצות המלך רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת וענפיהן שמדרבנן (והבחי' הרביעית היינו בחי' כתר עליון שהיא אצילות שבאצילות וכמ"ש בביאור האדר"ז