סט ד

מהאריז"ל בתחלתה כי הכתר המלביש הראשון של א"ס נק' אצילות וממקום שמתחיל להתעבות הכלי והוא או"א נקרא בריאה וממקום שיתעבה יותר נקרא יצירה והוא ז"א וממקום שיתעבה עוד יותר נקרא עשיה והוא מל'. והנה בי"ע הם ג' בחי' מחודומ"ע והמחשבה נק' יש מאין לגבי הרצון כמבואר לעיל בפנים וזהו והחכמה מאין תמצא כי החכמה נק' בריאה מחשבה כו' וישראל עלו במחשבה וע"י ירידת הנשמה בגוף ממשיך בחי' כתר והוא בחי' אצילות העליון ממש כנ"ל) אך תיבת אף בעצמו הוא לא טוב שהוא בחי' סט"א ג' פתחו באף כו'. ועכ"ז הוא המרבה בחי' הרביעית היותר נעלה. והיינו ע"י שמבררים את בחינת האף שבעשיה שזהו בירורי נוגה ע"י קיום התומ"צ שעי"ז ממשיכים את בחי' כתר עליון לעשיה שבאצילות שהיא המל' כנ"ל. (וע' במא"א ערך אף באות א' סעיף ק"ז ובמק"מ בחקתי קט"ו ב' ע"פ ואף גם זאת ובמדרש איכה בפסוק תבא כל רעתם לקו באף ומתנחמים באף כו' ע"ש וע' עוד מזה בזח"א וירא (דקי"ו ע"א) פ' אחרי (ס"ו א') ר"פ בחקתי (קי"ב סע"א) שמות (י"ד א') ועיין ברבות בקהלת ע"פ אף חכמתי כו' אמר שלמה תורה שלמדתי באף נתקיימה בי. וכמ"ש בפי' המשניות להרמב"ם ספ"ה דאבות ועמ"ש ע"פ אריתי מורי והיינו כי עי"ז הע ול שמייגע א"ע מברר נה"ב שמק"נ ושרש הניצוצים שנפלו בק"נ הוא מעולם התהו כו'. ועוי"ל הטעם עפמ"ש הרמ"ז בפ' אמור (בדף צ"ה ע"ב) גבי וכתרין תתאין שנוגה היא בבחי' הכתר לקליפות שהכתר הוא הממוצע בין פרצוף העליון לתחתון. וכן נוגה בין הקדושה והטומאה ולכן ע"י בירורי נוגה לאהפכא חשוכא לנהורא מעוררים וממשיכים גילוי כתר עליון דקדושה כו' ולכן בא הריבוי דהתגלות הכתר בתיבת אף עשיתיו שהוא ענין בירור נוגה ולכן נאמר כמראה הקשת כו' כן מראה הנוגה כו' ואראה ואפול על פני ואפ"ל דהיינו מראה הנוגה כשמתברר מחשוכא לנהורא ועולה בבחי' א"ח כמו מראה הקשת שעי"ז נמשך התגלות הכתר עליון ולכן ואפול על פני כו' וכמ"ש במ"א. ועיין מענין כמראה הקשת כו' בגמרא פ"ט דברכות (נ"ט א') פ"ב דחגיגה (י"ו א') זח"א בראשית (י"ח א' ב') פ' נח (ע"א ב') ויחי (רל"ב א') פקודי (רמ"ז א') פינחס (ר"ל סע"א רל"א א') והנה בפ' בראשית שם פי' המק"מ מראה הנוגה היינו גוונין עילאין חג"ת דאצי' (ועמ"ש בד"ה הנך יפה רעיתי הנך יפה ובד"ה כי תצא בפי' יפת תואר) ובת"ז בהקדמה (ד"ו סע"א) פי' מראה הנוגה היינו בחי' מלכות וכ"כ בפרדס ערך נוגה וע' במא"א אות נו"ן סי"א מ"מ בספר אשל אברהם פ' בראשית שם פי' מראה הנוגה על ק"נ ממש ונמשך לו זה ממ"ש בת"ז תיקון י"ח (דל"ב א"ב) והמכוון כמש"כ דהיינו מראה הבירורי' שנתבררו מקליפת נוגה ונכללו במלכות דאצילות הנק' ג"כ נוגה דקדושה ועבמ"ש סד"ה ויאבק איש בפי' שהעלו אבק עד כסה"כ וברבות בראשית פי"א ובפי"ב ע"פ וארח צדיקים כאור נוגה (במשלי סי' ד') מבואר דהוא אור שנברא ביום ראשון שהוא בחי' גבוה מאד ועיין זח"ג נשא (קכ"ט א') האזינו (רפ"ח ב'). ואפ"ל שבחי' אור זה נמשך לצדיקים ע"י שמבררים קליפת נוגה ומהפכים חשוכא לנהורא. ולכך נתגלה להם אור נוגה העליון דהיינו אור שנברא ביום ראשון וע' במא"א אות א' (סעיף קכ"ב קכ"ג) ובזח"ג בהעלותך (קנ"ד א') עקב ער"ב א') והנה לכך נמשך הכ"ע לעשי' דוקא מכמה טעמים הא' הוא מפני שא"א שיתקיימו כל רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כ"א בעשי' כמו אזהרות חלב ודם וכן רבים כיוצא באלו ועוד מפני שעיקר גילוי רצה"ע הוא בעשיה דוקא כמו כשהוא אינו רוצה ללמוד ולומד מחמת שרצה"ע ב"ה הוא שילמוד אזי מתגלה רצה"ע ב"ה בבחינת גילוי שניכר ונרגש הוא שכופה א"ע בע"כ ועוסק בתורה מחמת שכך הוא רצונו העליון ב"ה. ה"ז גילוי רצון העליון בפו"מ. וכן להיפך כשרוצה באיזה תאוה