עג א

דשבת בפי' זכר למע"ב. נמצא בשבת יש ב' המעלות היינו בחי' ז"א כשמלביש לעצמיות אבא ממש. וביאור בחי' אלו בעבודת ה' הנה נודע דיש ב' בחינות היינו בחי' עבד ובחי' בן ועם היות דבכלל בחי' בן גבוה יותר שהוא העובד מאהבה אעפ"כ בבחי' א' יש מעלה יתירה ג"כ בבחי' עבד שהוא בחי' הביטול למעלה מן הטעם והדעת המושג [וע' ע"פ כי עמך מק"ח ובפ' שלח ע"פ ועתה יגדל] כו'. וכנודע ג"כ מענין בחכמה יסד ארץ דיראה תתאה שרשה מח"ע ולכן בזאת דוקא יבא אהרן כו' וזהו היתרון שיש בבחי' יעקב שנק' עבדי על בחי' ישראל שנק' בן. ולכן צ"ל בב' הבחי'. אך הנה איתא בזהר פ' בלק (דקצ"ה ע"ב) שיש ב' בחי' עבד. הא' בפסוד"ז הב' בשמו"ע ובינתיים הוא ק"ש כו' והענין כמ"ש במ"א בענין ד' אותיות הוי' היו"ד דחילו וה"א רחימו כו' ואיתא בכהאריז"ל בשעת פסוד"ז צריך לקיים מצות יראת ה' והוא ענין יראה תתאה שמבחי' ה' אחרונה דשם הוי' וזהו בחי' עבד הראשון שבזהר. וזהו בחי' יעקב עבדי ואח"כ בברכות ק"ש ובק"ש ואהבת ב"פ אור זהו ב' בחי' רחימו והוא בחי' בן וכמ"ש בסש"ב פמ"ד בשם הרע"מ כברא כו' דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה וזהו ענין למס"נ באחד [וע' בד"ה ש"ה ממעמקים דאף שהבן למטה אינו חייב למס"נ בשביל אביו כו' אבל בנמשל למעלה כו' ע"ש]. ואח"כ שמו"ע זהו בחי' יראה עילאה שלמעלה גם מבחי' אה"ר דבחי' בן כי בינה הוא בחי' אה"ר ונק' בן י"ה אך יראה עילאה זו הוא בחי' חכמה עילאה והוא יו"ד דשם הוי' דביה שריא דחילו וזהו בחי' עבד הב'. וזהו משה עבדי ויעקב י' עקב היינו הארה מבחי' יו"ד זה שנמשך לבחי' עקב כענין בחכמה יסד ארץ אכן עצם בחי' היו"ד זהו בחי' משה עבדי כו' וע' במ"א ע"פ ורב ש לום בניך א"ת בניך שהוא בחי' בן אלא בוניך כו' שהוא בחי' עבד הב' שהן תלמידי חכמים שמקבלים מבחי' חכמה וזהו עסק התורה בבחי' ביטול כו'. ובזה יובן ענין שבת שהוא בחי' ישראל שנק' בן אך שהוא ג"כ בבחי' עבד דהיינו בחי' ומדרגת משה עבדי וזהו שאנו אומרים בשחרית דשבת ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו. והוא שבחי' בן מתעלה להיות ג"כ בבחי' ומדרגת עבד הב' וזהו בחי' עבד נאמן כו' והוא ענין שז"א נק' בן י"ה מלביש עצמיות אורות אבא כו' שהוא יראה עילאה. ויראה עילאה זו כלולה ג"כ עם השמחה וכמ"ש וכל הלבבות ייראוך ואעפ"כ וכל קרב וכליות יזמרו לשמך כו' וזהו ישמח משה כו' כי עבד נאמן כו' ועיין בד"ה וידעת היום ועמ"ש סד"ה ואלה שמות בנ"י כו':

מה טובו אוהליך יעקב כו'. להבין מארז"ל כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו שנאמר ולא יקרא עוד שמך אברם אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב הכי נמי שאני התם דהדר אהדריה קרא כו'. והענין שאי אפשר לבוא ולהגיע למדריגת ישראל כ"א בהקדימו תחלה מדת ומדריגת יעקב. ועיין בפ' וישלח דקע"ד ע""א. והנה ביעקב כתיב ויעקבני זה פעמים. ולהבין זה צריך להבין תחלה הקושיא למה ירדה הנשמה לעוה"ז בכדי שתקבל שכר אח"כ בג"ע והלא קודם ירידתה היתה בודאי בג"ע והיתה נהנה מזיו השכינה ומהו היתרון ע"י ירידתה כו' והנה יש על זה כמה תירוצים. אך התירוץ האמיתי הוא כמארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וכמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. והנה הנשמות קודם ירידתן לגוף הם בודאי צדיקים גמורים. אך זהו היתרון שלהם בירידתן בגוף שנעשים בחינת בעלי תשובה שאז הם למעלה מעלה מצדיקים (ועיין מזה בד"ה אלה מסעי גבי אשר ברא אלקים לעשות כו' ובד"ה ועתה יגדל נא שזהו ענין עומדים