עו ג

כו' ע"ש באריכות. ולכן כדי שיומשך הגילוי בחיצוניות ממש צ"ל שרש ההמשכה מלמעלה מעלה כי הוא ע"ד ענין קי"ס שהוא ענין שעלמא דאתכסיי' נמשך בבחי' גילוי באתגליא ממש ולכן שרש המשכה זו ע"י הארה גדולה ועצומה מלמעלה מעלה שמשם נמשך לשנות סדר ההשתלשלות כו'. ועד"ז ג"כ ענין אש שלמעלה שהיה יורד ע"ג המזבח הוא ההמשכה מעלמא דאתכסיא מבחי' סוכ"ע לעלמא דאתגליא וכמ"ש במ"א בד"ה אז ישיר כו' וכדי שיהיה המשכה זו בעולם ובחיצוניות זה תלוים בבהמ"ק דוקא כי בחי' הבית הוא מקיף עליון מאד שלמעלה מהמקיף דבחי' עלמא דאתכסיא (וכמ"ש במ"א ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית כו' ועמ"ש ע"פ ויקרא אל משה בענין כי שכן עליו הענן) ומשם דייקא נמשך הכח הזה להיות אש שלמעלה מבחי' סוכ"ע יורד ונמשך באתגליא בפועל ממש. ועוד י"ל בזה ע"ד מ"ש במ"א ע"פ המאמר ר"פ ויקרא בענין שאל לך אות כו' הגבה למעלה דא אות יו"ד כו' ע"ש]:

ביאור ע"פ את קרבני לחמי הנה כתיב לעבדה ולשמרה שהאדם הוא העושה הג"ע דהיינו שהוא הממשיך גילוי אלקות מאור א"ס ב"ה להיות ג"ע. והנה ארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב פי' ביו"ד צמצום הארה נקודה קטנה שבא"ס ב"ה שאין לו סוף ואין לו קץ ותכלית לית מחשבה תפיסא ביה כלל וא"א להיות שום השגה לשכל נברא להיות תענוג הנשמות אלא שנהנין מזיוו כו' וכמשל בהירות השמש או האבוקה שא"א להסתכל בהם מחמת בהירותם. וכן הוא לענין השגה שבאור א"ס ב"ה עצמו לא שייך שום השגה כלל מחמת בהירותו הגדול כי ישת חשך סתרו רק ע"י צמצום הארה נקודה קטנה (ועמ"ש מזה בד"ה שחורה אני ונאוה אש שחורה ע"ג אש לבנה). וזהו העוה"ב דייקא שהוא גילוי השגה לשכל נברא להתענג ולכן עוה"ב נבנה על מדת הדין הקשה כמבואר בספרים שעוה"ז נאמר בו עולם חסד יבנה משא"כ עוה"ב הוא מדת הדין. שהרי יסורי עוה"ז נק' יסורים של אהבה וחסד כי יסורים ממרקין. ויסורי עוה"ז איבוד ממון ונוקף אצבעו כו' אין ערוך לגבי יסורי גיהנם שהאש א' מששים כו' ומה שהיה ראוי לידון בגיהנם בעוה"ב מחשבין כנגדו יסורי עוה"ז הקלים וה"ז חסד כו' משא"כ בעוה"ב עונשים גיהנם כו' לפי שהוא נבנה על תוקף מדה"ד הקשה לשלם לרשע רע כרשעתו וכ"ז הוא מפני שעוה"ב שהוא גילוי ההשגה ותענוג הנשמות הוא ע"י גבורות וצמצומים [י"ל כי גם החכמה שהיא בחי' יו"ד שבו נברא העוה"ב הרי התהוותה מאור א"ס הוא ע"י גבורות וצמצומים והוא מה שנמשך האור והשפע רק ע"י בחי' שערות כו'. ושרשם מגבורה דע"י המלובשת במו"ס ועמ"ש בפ' שלח ע"פ אני מענין שער בשמאל כו' ועמ"ש בביאור ע"פ ןלא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם כו' שהאתעדל"ת לצמצום וגבורה זו הוא ג"כ ע"י שהאדם מצמצם א"ע בבחי' בטל רצונך וזהו ענין לעבדה כו'. וכמבואר פי' וענין עובד אלקים בסש"ב פט"ו וזהו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך צפון הוא בחי' גבורות שעי"ז נמשך גילוי התענוג בג"ע ועיין מזה בר"ח שער האהבה פ"ו ליראיך כו' כי אם אין יראה אין חכמה יראה גימ' גבורה איזהו גבור הכובש כו'] וזהו להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו זיו השכינה הן הם גבורותיו שהם צמצומים ע"י השתלשלות מעילה לעילה כו' מלאכים ונשמות אין א' מהם דומה לחבירו מחנה מיכאל באהבה דוקא ומחנה גבריאל ביראה דוקא ואין להם אהבת מיכאל באהבה רק אהבה אחרת באופן אחר. והגם שכולם מקבלים מאור א"ס ב"ה כמו כח הנשמה המתפשט באיברים שבנשמה עצמה אין בה התחלקות ואעפ"כ כח הראיה מקבל העין וכח השמיעה