עז ב

לשון מנוחה שאין שם אלא תפלת י"ח בלבד וערבית יש בו ג"כ ק"ש ותפלה אלא שאין מאריכין לפי שיעקב כלול משניהם וגם תפלת שחרית כלולה עקידת יצחק באברהם כו'. וגם מועד ל' וככלה תעדה כליה שהוא לשון עדי וקישוט בחי' כתר כו' ועמ"ש בד"ה אלה פקודי בענין משכן העדות. ועיין מענין את קרבני בזח"א ויצא (דף קס"ד ע"ב) ובמ"א נז' בזהר נצח והוד עלייהו אתמר את קרבני כו' וע"ש בביאור ע"פ צאינה וראינה בסופו דנו"ה הם בחי' אותיות התורה כו' ומענין ריח ניחוחי בפ' פקודי (דרל"ט סע"א). ומענין להקריב לי בפ' שמות (ד"כ ע"ב) ומענין במועדו בפ' לך לך (דפ"ט ע"ב. וע"ש דפ"ח א' ובפ' שמות דכ"א ובפ' פנחס דרכ"ד א' דרכ"ו ע"א דר"מ ע"א). ועיין במדרש ויקרא רבה פ' ב' ובמדרש שוחר טוב פי"ט מענין תשמרו להקריב לי כו' ועיין מה שכתוב מענין זה על פ' וארשתיך לי כו'. ועיין זהר חלק א' פרשה ויחי (דרמ"ה סע"ב) ומה שכתוב מזה בביאור על פ' יונתי ובפסוק שיר השירים כו':

קיצור מפי' הפסוק צו את בנ"י. צו לשון צוותא שיהיה נמשך בחינת משה להיות בצוותא חדא עם בנ"י (ועמ"ש סד"ה ואתה תצוה) ועי"ז ואמרת אליהם שעי"ז יומשך להם כח הדבור להיות יחוד וביטול דבור האדם בדבר ה' (ועמ"ש בד"ה ראשי המטות גבי לאמר זה הדבר ומ"ש סד"ה משה ידבר) וזהו את קרבני את הן בחינת אותיות מא' עד תיו הן הן קרבני קרובים אלי ומקרבין אותי וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך הקב"ה קורא ושונה כנגדו (עמ"ש סד"ה ואתה תצוה הנ"ל גבי מאת בנ"י ועמ"ש בד"ה ואתחנן גבי בעת ההיא ובד"ה וידעת היום גבי ואהבת את). ועי"ז יהי' ג"כ לחמי לאשי. אשי אש יו"ד שהוא בחי' אש שיורד מלמעלה מבחי' סוכ"ע להעלות יסוד האש שבנפשו הבהמית בחינת אשה אש ה' (ועמ"ש בד"ה והיה לכם לציצית וסד"ה כי תצא גבי ונתנו ה' וע"ש בד"ה ע"כ יאמרו המושלים בענין שלהבת י"ה ומ"ש בד"ה אתם נצבים בענין כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא ומ"ש סד"ה כי ביום הזה יכפר בענין בנקרת הצור) שהמשכה זו דבחי' אש יוד הוא ע"י לחמי ישראל מפרנסין (כי הלחם נהפך לדם בחי' חום ויסוד האש והיינו הקרבנות שנק' לחמי וע' במא"א אות למ"ד סכ"א כמה בחי' שנק' לחם ולחם משנה. ויש לפרש דבחי' אשה אש ה' נק' לחמי לאשי לבחי' אש יוד ע"ד מ"ש כי אם הלחם אשר הוא אוכל (וישב ל"ט ו') וכן קראן לו ויאכל לחם בפ' שמות ב' כ'). ור"ל כי הוא יחוד משפיע ומקבל ע"ד ביום חתונתו זו מתן תורה כי יוד הוא בחי' משפיע כענין ביוד נברא העוה"ב וה' בחי' מקבל כענין בה' נברא העוה"ז וזהו ג"כ ענין ריח ניחוחי. (או י"ל שלהיות את קרבני שיהי' האותיות קרובים אלי זהו ע"י לחמי לאשי. כי ע"י האתעדל"ת נמשך בתורה בחי' גבוה יותר וענין ריח ניחוחי המשכת קול דממה דקה שלמעלה מבחי' אש יוד) ואח"כ צ"ל תשמרו שמור זו משנה שיהי' נשמר בלב האדם בחי' לאשי אש יוד (שלא יהי' בחינת פולטת). וכ"ז בחי' דבור שהוא תלמוד תורה שע"ז נאמר את קרבני ותשמרו. ובחי' מחשבה זו תפלה עז"נ להקריב לי המשכת אור אין סוף שבחכמה בחי' שבת קדש במועדו יו"ט ג' מועדים שהם מקראי קדש וממשיכים בחי' קדש בתפלת ימי החול (ע"ד חולין שנעשו על טהרת הקדש). ונ' דאת קרבני זהו יחוד זו"ן אכן להקריב לי במועדו זהו יחוד או"א והוא כענין מ"ש ע"פ אלה פקודי המשכן יחוד ו"ה. משכן העדות יחוד י"ה. ונק' בחי' זו לי. כי יחוד או"א שרשו מעתיק וא"ס וע' זח"ב (בשלח ס"ג ב') ע"פ ממעמקים קראתיך. ובפ' תרומה (קל"ד ב') ע"פ ויקחו לי תרומה. ואע"ג שהקרבן עיקרו המשכת מ"ד מז"א כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח מ"מ הרי כתיב וישע ה' אל הבל המשכת ש"ע נהורין וע' בהרמ"ז ר"פ צו קה"ק תלת רישין כו'. ועיין מענין צו את כו' תשמרו להקריב בגמרא פ"ד דתענית (כ"ו א') פ"ט דפסחים צ"ו א'. וברבות בראשית (ס"פ ט"ז) גבי לעבדה ולשמרה. תולדות (ס"פ ס"ה). פ' צו (ספ"ז) אמור (ס"פ כ"ז).