פ ג

זרועותיו ועי"ז יגביהנו וינשאנו למעלה אצלו ממש. וכך אע"ג דבתשבע"פ נמשך ומתלבש ממש רצון העליון שלמעלה מהחכמה. אך אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא. וגם כי תשבע"פ מדבר הכל בענינים גשמיים והוא לברר בירורים דק"נ ע"י כשר ופסול כו'. וכדי להיות העלאת הבירורים הוא דייקא ע"י התפלה בדחילו ורחימו. ועמ"ש בפ' בהר ע"פ כי תבואו אל הארץ בפי' בא לכאן ותלמודו בידו ובפ' בחקותי ע"פ ואפו עשר נשים כו'. ולכן אהוי"ר נקרא גדפין. אך יש ב' בחינת באהוי"ר היינו אהוי"ר שהאדם מעורר בנפשו. והם רק הכנה לאהוי"ר הנמשכים מלמעלה ועל זה נאמר קחם על זרועותיו. אך הנה ידוע שימין ושמאל של הקב"ה הם הפכיים משל האדם. כי מדות האהוי"ר של האדם הן בבחי' העלאה מלמטה למעלה. אבל מדותיו של הקב"ה הן המשכה וגילוי מלמעלה למטה שיהיה הגילו י למטה כמו למעלה ועמ"ש מזה ע"פ בהעלותך את הנרות בענין שיורד ע"פ מדותיו כו'. ולכן כדי שיומשכו ימינו ושמאלו של הקב"ה להיות גילוי מדותיו בנפש האדם הוא דייקא ג"כ ע"י השפלת מדותיו של הקב"ה במצות מעשיות שתוכל הנשמה להתקשר במדותיו ממש ע"י קיום המצות שהן מדותיו של הקב"ה. וכמארז"ל הדבק במדותיו מה הוא רחום כו'. ועי"ז יוכלו המדות עליונות להתגלות בנשמה. וזהו ענין מעשה הצדקה שהיא בחי' מדותיו של הקב"ה. ולכן נאמר צדקה תרומם גוי שעי"ז הוא בחי' קחם על זרועותיו כו'. ועמ"ש בד"ה מי כה' אלקינו המגביהי לשבת כו' ע"ש מענין זה. ודרך פרט ימינו ושמאלו של הקב"ה הם תורה וצדקה כי התורה היא מימין כמ"ש מימינו אש דת למו. ושלחן שהוא השפעת המזון שהקב"ה משפיע לעולם הוא בצפון וכן גשמים שהם פרנסה יורדים בגבורה כי כדי שיומשך השפעה בפנימית הוא ע"י בחי' גבורות (וכמ"ש בביאור ע"פ קול דודי בפי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ע"ש). ואע"ג דלעיל נת' דתשבע"פ נק' רגלי וכאן אנו אומרים דהיא בחי' יד ימין י"ל דהיינו תשב"כ וזהו השמים כסאי דקאי על תשב"כ שהידים הם על הכסא. משא"כ תשבע"פ היא בחי' והארץ הדום רגלי שנשתלשלו למטה מבחי' כסא אלא דנעוץ סופן כו' כנ"ל וגם שמים היינו אש ומים וזהו בחי' ימינא ושמאלא כו':

ד ונחזור לעניננו דלכך כתיב לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה לכן ארז"ל תלמוד תורה כנגד כולם גם מי שהוא בעל עסק מ"מ צריך לקבוע עתים לתורה וגם יעסוק במשא ומתן באמונה בלי חמימות הלב אלא בבחינת אחוריים. וכמ"ש במ"א ע"פ ידך בעורף אויביך אז יכול ג"כ ליכלל מחודו"מ שלו בפנימית רצונו ית' ומי שאינו יכול ללמוד אזי בנתינת צדקה עולה ונכלל כל עשייתו כמ"ש צדקה תרומם גוי. וכמ"ש סד"ה וארשתיך לי. וזהו בכל נפשך בכל רצונך בתורה ובצדקה. וזהו ימינא ושמאלא ובינייהו כלה. פי' על ידי תורה וצדקה עולה ונכלל ג"כ מקור כנס"י בפנימיות רצונו ית' וע' בזהר תרומה (דקס"ו ע"ב). וזהו פי' קדש כו' לה' מי שהוא בחי' ישראל על שם כי שרית עם אלקים שמנצח המלחמה עם נפש הבהמית שנמשכה ע"פ השתלשלות מק"ך צירופי אלקים הוא קדש לה' שהוא עולה ונכלל בפנימי' רצון א"ס ב"ה (ועיין מענין קדש כו' בפ"ב דקדושין דנ"ג סע"א דפי' ראשית תבואתה הוא ענין תרומה וכן תרגם יונתן שם וכ"ה ברבות בא פט"ו קרוב לר"פ משפטים פל"א ויקהל פמ"ט. ועיין עוד ברבות וישלח ר"פ פ"א. בשלח ס"פ כ"ד. בחקותי פל"ו. במדבר פ' ב'. ר"פ ד'. פ"י. ובשה"ש רבה בפ' אל גנת אגוז ועיין בספר הגלגולים פט"ו בענין מארז"ל שאדה"ר היה חלתו ותרומתו של עולם כמ"ש ברבות בראשית ר"פ י"ד. משפטים פ"ל. והוא בסגנון אחד עם מה שפירשו ברבות