פז ד

והוי' בחכמה כו' וכמ"ש בזהר דוד קשיר אורייתא דלעילא עם קוב"ה אורייתא דלעילא חכמה עילאה וקשיר בקוב"ה להיות בו השראת אור א"ס שזהו ענין מגלה עמוקות מני חשך כנ"ל. וזהו או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי פי' יעשה שלום לי הוא שלום בפמשמ"ע היינו חיבור חו"ב שהם י"ה ע"י התורה שהוא בחי' דעת עליון העושה שלום העליון הנ"ל והוא ע"י המשכת אור א"ס מלמעלה מעלה מהחכמה שיהיה נמשך בחו"ב ועמ"ש במ"א בענין כיריעות שלמה. והנה מבחי' שלום העליון נעשה ג"כ שלום התחתון כדכתיב כי אל דעות הוי' ב' דעות דעת עליון המחבר חו"ב ודעת תחתון המחבר המדות להיות התכללות המדות חסד שבגבורה וגבורה שבחסד וזהו ענין ההתכללות המבואר למעלה שלא יהיו המדות בבחי' ענפין מתפרדין אלא בבחי' התכללות לאכללא שמאלא בימינא והיינו ע"י המשכת המוחין בהם. וביאור זה למעלה היינו כי יש גבורה בלא חסד כמו דור המבול שנענשו בשביל חטאם ולא בשביל תיקונם שהרי אין להם חלק לעוה"ב וכן אנשי סדום מבול של אש ואין להם חלק לעוה"ב (והיינו כמ"ש במ"א שהמבול היה שרשו מעולם התהו ע"ש ובתהו לא היו התכללות המדות ע"כ היה הגבורה כמו שהיא כו') וכן מצרים ומ"מ נאמר באבוד רשעים רנה שנצמח מזה תיקון לעולם שהעולם נהנה כו' אבל לגבי הן עצמן נק' גבורה בלי חסד. אבל כי אשר יאהב ה' יוכיח יסורים של אהבה הם כמו שמרחיצין את הקטן לטובתו ולא בשביל החטא כי החטא נמחל בלא"ה רק שצריך לתקן כו' ותיקון זה הוא מבחי' התכללות הגבורה בחסד והוא ע"י מוחין כי נה"י דאימא הן מוחין לז"א וע"י התורה מביא תוספת מוחין היינו ע"י שמתחלה יעשה שלום לי חיבור או"א ואח"כ שלום יעשה לי שמאו"א נעשו מוחין לז"א להיות התכללות הו"ק שהמשכה זו הוא ג"כ ע"י התורה שבה ועל ידה ממשיכים ממוחין דאו"א בז"א כמ"ש בד"ה השמים כסאי ובד"ה באתי לגני. וזהו שאמר רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין כדאיתא (פ"ד דסוכה דמ"ה ע"ב וכזה איתא ברבות נח פל"ה). והיינו מפני רבוי מוחין דגדלות שהמשיך ושהיה תורתו אומנתו ומצד שרש מעלת נשמתו שהיה מעלה מ"ן בבחי' גבוה מאד ובהמשכת מוחין דגדלות מעצמות חכמה עילאה שלמעלה מהחכמה כפי שמתלבשת במדות מתבטלים כל הדינים כו' זהו יתגדל ויתקדש שמיה רבא ועתה יגדל נא כח אד' וכמ"ש במ"א. ועיין מענין יעשה שלום לי כו' בפ' במדבר קי"ח א' ובפי' הרמ"ז שם ובפ' ויקרא די"ד ע"ב ועמ"ש בביאור ע"פ כה תברכו את בנ"י גבי ענין וישם לך שלום וע"פ ביום השמיני עצרת, ולכאורה היה אפשר לומר שב' בחי' שלום אלו זהו ענין ב' בחי' שבתיקון הנזכר למעלה דהיינו התכללות הכלים ומה שעי"ז מחזיק רבוי אור, ולכן זהו ע"י בחי' דעת עליון ודעת תחתון וא"ש לפמ"ש במ"א בביאור ע"פ מים רבים שדעת תחתון הוא דעת המתפשט לתוך המדות להמשיך בהם הארת חו"ב ומבואר לעיל שע"י שהמדות מתנהגים ע"י המוחין חו"ב עי"ז נעשה התכללות המדות והוא תיקון והתכללות הכלים וזהו ענין שלום בפמשמ"ט. ודעת עליון הוא הנמשך מבחי' כתר וממשיך מבחי' כתר בחו"ב וחו"ג כו' ע"ש. וזהו ענין המשכת תוספת אורות חדשים וזהו ענין שלום בפמליא של מעלה. ועוד דמבואר בע"ח שמ"א פ"ז דחכמה נק' חיוהי והמדות וגם בינה נק' גרמוהי, וחיוהי היינו אור וגרמוהי היינו כלים כו' וכמ"ש במ"א דהיינו לפי שבחכמה גם הכלי הוא בבחי' בטול לגמרי כח מ"ה כו' כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, מיהו אינו מיושב לפי ל' הפסוק דמשמע שמתחלה נעשה שלום העליון ואח"כ שלום התחתון אלא העיקר כמש"ל שהוא ענין המשכת האור תחלה בבחינת י"ה ואח"כ נמשך ג"כ בבחי' המדות ו"ה ועמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י, ועוי"ל דע"י המצות נעשה תיקון הכלים וע"י התורה ממשיכים האור