צ ג

הבינונים שהם ענפים וניצוצים המתפשטים מבנימין יוכל להיות בחי' אהבה זו. ומה שהטמין הגביע שלא ידע מזה בנימין, זהו משום כי בבינונים שהם ניצוצים דבנימין צ"ל אהבה זו באופן שלא ידע בעצמו מזו האהבה הגבוה דבחי' אהבה בתענוגים שהוא מדרגת צדיק שלמעלה ממדרגת הבינוני שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחי' יש ויוהרא כו'. אמנם צ"ל איך יתכן שיהיה לו אהבה רבה ועליונה זו ושלא ידע ממנה כלל, הנה זה מובן ממש"כ בענין ריב"ז שמגודל טרדתו בעיון ובההתבוננות לא ידע מהאהבה וזהו איני יודע באיזו דרך כו' כנ"ל, וא"כ פי' שהטמין הגביע זהו ענין חסדים המכוסים ביסוד אימא. ועמ"ש בפ' ויגש ע"פ וילקט יוסף את כל הכסף כו' ועמ"ש מענין אהבה בתענוגים ע"פ חכלילי עינים מיין יינה של תורה נכנס יין כו' וזהו לשון גביע הכסף שבו נמשך היין כו'. ולפ"ז אפשר לומר שריב"ז שאמר איני יודע היינו מפני גודל ענותנותו ע"ד שאמר רבה כגון אנא בינוני אע"פ שבודאי היה צדיק גמור נדמה בעיניו כבינוני כמ"ש ענין זה בסש"ב פי"ג, ולפיכך התנהג ע"ד שהטמין יוסף כו' עד שאינו יודע בעצמו מבחי' זו האהבה רבה כו'. (ולפמ"ש י"ל לכאורה הא דביוהכ"פ קורין בס"ת רק ששה גברי זהו שייך לענין הנ"ל שהוא ע"ד כשהמדות מכוסים ביסוד אימא אז הם ששה מדות כו', מיהו בפע"ח נתבאר בענין אחר דהיינו אדרבה מפני שהמל' שהיא השביעית עלתה למעלה בפנימית אימא ור"ל שעלתה למעלה מהז"א שעדיין לא עלה לשם כמ"ש בפע"ח שער יוהכ"פ פ"ה. ועמ"ש מזה בפ' אחרי בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר ועמ"ש במ"א על מאמר הרע"מ פרשה שופטים (דער"ה ע"א) אלא סליקא לההוא אתר דאתמר ביה במכוסה ממך בל תחקור כו'):

ג והנה להבין בענין הששה מדות בפרטות היות נודע כי נצח והוד נק' ירכין לבר מגופא ונק' בדי ערבות שאין בהם לא טעם ולא ריח ופי' לבר מגופא היינו כי חג"ת הם עצם המדות ונה"י הם השפעות המדות לזולתו ולכן נק' לבר מגופא, וענין שאין בהם טעם וריח היינו כי בחג"ת יש עדיין הארת השכל והטעם ולפי הארת המוחין והשכל כך הם אופני המדה בהתפעלות הלב אם רב ואם מעט כי הארת המוחין מאירים בחג"ת ולכן בחג"ת יש בהם טעם היינו הארת הטעם מהשכל מתלבש בהמדה. משא"כ בנו"ה כי נו"ה היינו שאחר שנסתלקו השכל והטעם של המדה מ"מ מתנצח לעשות המדה מחמת שכך נשאר ההסכמה אצלו. וזהו פי' נצח ענף החסד, שעושה חסד מחמת שהוסכם אצלו להיות חפץ חסד וכבר נסתלק הטעם והשכל שהיה בזה מאיזה טעם הסכים כן. רק שנשאר ההסכם לבד, ולכן נקרא בדי ערבות שאין בהם טעם וריח היינו שכבר נסתלקו מלבו המוחין הנק' טעם (וריח הוא בחי' רצון ותענוג עיין לקמן בענין ירדן יריחו), אך עכ"ז* בחי' הניצוח וההסכם החזק יעשה את החסד אף שלבו בל עמו. כמ"כ ההוד נק' ענף הגבורה בקו שמאל. ונמצא לפ"ז מובן כי חג"ת הם למעלה במדרגה מבחי' נו"ה, וא"כ לפ"ז* צ"ל מ"ש בפע"ח שער העמידה פי"ד בכוונת אל עליון גומל חסדים טובים אל עליון הוא אריך אנפין שהוא הכתר שהוא הגומל חסדים* שהם נה"י דז"א המוציא אותם בסוד תוספת מחדש כו' שנה"י חדשים דז"א נמשכים מהכתר דוקא. וזהו ג"כ ענין ומביא גואל לבני בניהם שהם נו"ה כו' כמש"ש פט"ו ועיין בזהר פ' שמיני (דל"ו ע"א). הרי מבואר דנו"ה שרשם מהכתר שהוא למעלה מאו"א וכ"ש מחג"ת, וגם מבשרי אחזה שהרגלים שהם בחי' נו"ה הרי הם המעמידים הגוף והראש ונושאים את הראש, וגם לרפואת הראש הוא ע"י הרגל שמשימין במים חמין וכדומה לפי שיש גידי הראש בהרגל כי נעוץ סופן בתחלתן (וכמ"ש* במ"א ע"פ והארץ הדום רגלי). ויובן זה עד"מ שאנו רואים שיש איש חכם ולומד ומ"מ אין יכול ללמד