צג ד

שנמשך בו מא"א. וזהו עיניך יונים כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו', וכך המל' מקבלת הארת פנים דז"א מה שמאיר בו פנים דא"א (וזהו ענין יאר ה' פניו אליך כדפי' באדרא פ' נשא (קל"ג ב') ובזהר ואתחנן (דרס"א א') גבי פנים בפנים דבר כו' בפי' הרמ"ז שהפנים דא"א נתלבשו בפנים דז"א ודבר עמכם. ובמק"מ פי' ז"א נתלבש במל' כו' והוא הארת פנים דא"א שנמשך לישראל ע"י זו"נ כו') ושם במל' הוא עיקר החותם וזהו שבנעילה דיוהכ"פ אומרים וחתמנו בספר החיים כו' כי מל' דאצילות היא מקור הנבראים ועלייתה בנעילה הוא למעלה מעלה עד דיקנא דא"א ומבחי' הארת פנים נמשך בה בחי' חותמו של הקב"ה אמת וזהו תתן אמת ליעקב כו'. (לפ"ז א"ש כפשוטו שנק' חותם שהוא בחי' עשייה כי המל' היא בחי' עשייה שבאצי' לגבי הכתר שנק' אצילות שבאצילות. ועיין בפע"ח שער תפלת ר"ה פ"ד בכוונת מלך עוזר ומושיע ומגן כי יש לה עתה אור כל הש"ע רבוי נהורין שבפנים דא"א כו' נמצא כו' ע"ש ועיין פע"ח שער יוה"כ פ"ה). וזהו ענין ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם כי משה הוא שושבינא דמלכא שמנהיג המשכת אור א"ס והמשיך מבחי' מוצאיהם שהוא ענין מקור נשמות ישראל מלשון מוצא מים, והיינו כי הנה עצם הנשמות הם עלו במחשבה אכן מקורם הוא בעצמות א"ס ב"ה בעל המחשבה בעל הרצון. והמשכה זו ממוצאיהם הוא כדי למסעיהם שעי"ז יוכלו להתעלות מלמטה למעלה בבחי' בכל מאדך היינו להיות התגברות האהבה דנפש האלקית עד ש גם היצה"ר ישוב לאהבת ה' שאז הוא בחי' טוב מאד, שכדי להיות העלאה זו צ"ל תחלה המשכת כח מלמעלה וכמ"ש ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו שכאשר האב רוצה להגביה ולעלות בנו הקטן אליו הוא ע"י שמשפיל קומתו אליו ואז מגביהו על זרועותיו כו' ועמ"ש ע"פ זה בד"ה קדש ישראל בפ' פינחס. (והנה הענין שהכח לההעלאה הוא ע"י ההמשכה מבחי' חותמו של הקב"ה אמת הוא מובן ממשנ"ת למעלה דבחי' אמת היינו כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו ולכן חכמה עילאה נק' אמת לפי שזהו מדרגת החכמה שהיא בחי' ביטול ממש וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה. ולכן מבחי' אמת נמשך המשכת הביטול ג"כ למטה להיות ביטול היש ולכן הכח להיות ההעלאה והביטול הוא ע"י ויכתוב משה שהמשיך גם למטה מבחינת אמת וכמ"ש ואמת ה' לעולם. ועמ"ש עוד במ"א מענין המשכת הביטול מח"ע למטה שעי"ז יהיה הכח להיות ביטול היש והוא ע"פ והיה לכם לציצית כו' ע"ש. אך להבין ענין שמוצאיהם ושרשם של נש"י הוא מבחי' אמת, היינו כנ"ל שמוצאיהם ושרשם הוא בעצמות א"ס ב"ה בעל הרצון כו' שהוא בחי' מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו שהוא בחי' אמת וכמ"ש אותי עזבו מקור מים חיים וגם כח היחוד דזו"נ שמשם נמשכו הנשמות עצמן הוא בא ונמשך ע"י הסתכלות בא"א. (ועיין* בזהר שלח קס"ג ב' אמת כלול דו"נ כחדא כו' ועיין בזח"ב בשלח נ"ז ב' יתרו פ"ט א' צ' סע"א בענין אמת ליעקב זח"א לך לך צ"ו א' ח"ג ויקרא י"ב ב' אחרי ע"ג ב' נשא קל"א ב' קל"ד א'. ואתחנן רס"ז א' האזינו רצ"ז א') ועמ"ש ע"פ ואלה המשפטים איך שמשה ממשיך הדעת לנש"י והמשכה זו הוא ענין כי תקנה עבד עברי היינו מבחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו' ע"ש. וזהו ענין מוצאיהם שמבחי' עבר הנהר כו' והמשכת הדעת הוא ממש מתיקון ואמת וכמ"ש הרמ"ז ר"פ ויקרא. והנה המשכת אתערותא דלעילא זו דבחי' ויכתוב משה את מוצאיהם הוא ע"י עסק התורה וכמארז"ל המאור שבה מחזירן למוטב. ולכן נק' תורת אמת ובאור פניך נתת לנו תורת חיים. וזהו כתבם על לוח לבך דהיינו כדפי' בענין ויכתוב משה שהוא המשכת חותמו של הקב"ה. ועיין מ"ש בפ' בראשית סד"ה להבין ענין הברכות בפי' חתום תורה בלמודי כו' וזהו ענין חותם בברוך כו' ע"ש (ועיין מזה בזהר ס"פ צו דל"ה א' ועמ"ש בפ'