צד ב

התלבשות האורות בכלים שעי"ז נתלבש חסד בגבורה או בנצח כו' כפי סדר הה נהגה. והנה הכלים הם מגבילים את האור שהאור נגבל בכלי. הן מצד שהאור הוא אור פשוט ונגבל בכלי להיות מחי' ומהוה כלי החסד א"כ הכלי מגבילתו הן שהאור הוא בחי' א"ס והכלי מגבלת להיות ההשפעה בבחי' גבול. וכיון שעיקר התכללות זו להיות נעשה י"ב בחי' הוא ע"י התלבשות האורות בכלים דוקא דאילו האור מצד עצמו הוא אור פשוט כו' לכן נק' י"ב גבולים או י"ב תחומין היינו הגבלות שהאור נגבל בכלים ומתכללים לי"ב גבולים י"ב תחומין. ומ"ש הזהר דהא אילנא עילאה קדישא בהו אחתם בחותמוי יש לפרשו. אך יותר י"ל כי חילוף אותיות יש כאן וצ"ל אתחם בתחומוי כו' והפי' כנ"ל (וע' עוד מענין פי' גבול בפי' הרמ"ז בזהר שם ובפרדס בעה"כ ערך גבול). והנה י"ב בחי' אלו הם ג"כ ענין י"ב צרופי הוי' וי"ב צירופי אד' ומזה נמשך ג"כ י"ב חדשים שבכל חדש מקבלים כנ"י מצירוף א' מהי"ב צירופי הוי' כו' כי מבחי' התכללות המדות עליונות זע"ז כמו חסד עם הוד שזהו גבול דרומית תחתית כך נמשך ג"כ מבחי' זו ג"כ למטה לכנ"י לעבודת ה' בבחי' זו שהוא להיות התכללות בחי' אהבה עם בחי' ההודאה ומבחי' התכללות הגבורה בהוד שזהו גבול צפונית תחתית נמשך להיות התכללות היראה בבחי' ההודאה. ועד"ז בכל המדות ועמ"ש מזה ע"פ א לה מסעי כו' וזהו ענין גבולות א"י. והנה שרש י"ב ג"א נמשכו מלמעלה מעלה ומשתלשלין ויורדין בבחי' מל' וגם למטה בבי"ע וזהו וירד הגבול וכו' מקדם לעין וכדאיתא בזהר ס"פ וישלח (דקע"ו סע"א) תריסר דאתכסיין וכו' וכמ"ש במק"מ שם ששרשם מת"ת דא"א כו' שהם המדות שלמעלה מהחכמה והבינה עד דאו"א מלבישים אותן שהם רק לבוש למדות אלו ושם הוא תכלית ואמיתית ההתכללות. ומשם יורד ומשתלשל בי"ב גבולי אלכסון דז"א עד שנמשך ג"כ במל' וזהו ומחה על כתף ים כנרת להיות בחי' אהבה בתענוגים מתוק ככנור. וביאור הענין הוא ע"ד מ"ש בפ' תצוה ע"פ זכור את אשר עשה לך עמלק בפי' אכלתי יערי עם דבשי שהוא ק"ש בקיום אחד ואהבת אהבה בתענוגים כו' ולכן נק' בחי' זו מתוק ככנור בחי' דבשי. וע' באגה"ק ע"פ מה יפית כו'. וזהו שאה"ר זו נמשך מלמעלה ע"י אהרן שושבינא דמטרוניתא והוא כמ"ש ע"פ ועשית בגדי קדש לאהרן כו' שאהבה זו נמשך מבחי' ורב חסד שלמעלה מבחי' חסד עולם כו'. וז"ש כאן שאהבה זו היא מבחי' שלמעלה מבחי' עולם וקדמה לעולם דעולם היינו ו"ק חסד עולם כו' ונמשלה לכנור. דאיתא בתקונים סוף תיקון עשרים בפי' הללוהו בנבל וכנור. כנור כ"ו נר. הקב"ה דאיהו הוי' דאתמר ה' אורי וישעי נהיר בנר דאיהו שכינתא כו'. ועמ"ש מענין נר בפ' שלח ע"פ והיה לכם לציצית. וז"ש באהרן בהעלותך את הנרות כו' ועל ידי הארה זו הכנור מנגן מאליו שהוא בחי' עליית המל' וכל העליות הוא ע"י שיר ועמ"ש בפ' בראשית ע"פ ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור כו' ועמ"ש בפי' ענו להוי' בתודה זמרו לאלקינו בכנור. ובפי' עלי עשור ועלי נבל כו' ע"ש וע' בזהר ס"פ שלח (דקע"ה ע"ב) שהתכלת שבציצית שמדם חלזון הוא מים כנרת והיינו כמ"ש ע"פ והיה לכם לציצית הנ"ל שהתכלת הוא ממוחין דאבא כו' המשכת הביטול כו' וע"ש. וע' בהרמ"ז בפי' הזהר פ' תרומה (דקכ"ז ע"א) כ' ימא דגנוסר הוא ים כנרת שסודה מל' דמלכות דבריאה שנעשית עתיק ליצירה כו' וע"ש (בדקמ"ט ע"ב). ובפי' ספד"צ מהאריז"ל בפ"ק כ' בענין זה ויש כנור וכנרת והם הוד דידיה והוד דידה שבבריאה כו' והאריך שם. והנה פי' ומחה על כתף הוא כמ"ש במ"א שהאהבה שבאה מלמעלה שלא ע"פ השגה הוא כמשל שא' דוחפו בעורף ואינו יודע מאין היה לו זאת. ובכל עליי' המל' צ"ל מתחלה בבחי' זו שנק' אב"א וזהו ומחה על כתף כו' ואח"כ יבוא לבחי' פב"פ כו'. גם י"ל ומחה על כתף ע"ד קוצי דשערי שמכה כו' כמש"ל ע"פ זכור הנ"ל וע' בפע"ח שער התפילין