צד ג

פ"ח. והנה על בחי' זו ארז"ל כ נור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה כו'. וגם כאן גבי וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת פרש"י שהגבול הולך מצפון לדרום. וים כנרת הוא תוך לגבול במערב. וזה ממש כענין הנ"ל דרוח צפונית שהיה מנשבת בכנור דדוד לפי' הפרדס שם גבי כנור שהוא התעוררות הגבורה כו' והוא מבחי' אימא עילאה כמ"ש בלקוטי הש"ס להאריז"ל על מאמר זה במסכת ברכות וע' מזה בזהר ויקרא (דכ"ג סע"א) גבי בשעתא דאתער רוח צפון כו' (ודכ"ה סע"א) ובמק"מ שם ור"פ בהר (דק"ז סע"ב) בשעתא דאתער רוח צפון ובפי' הרמ"ז שם ובפ' לך לך (דצ"ב ע"א) סטרא דצפון אתער כו' ועיין בזהר פ' במדבר (דק"כ ע"א) גבי ומה דאתמר צפונית דאיהי טמירא עילאה וע' בזהר תרומה (דף קנ"ד ע"ב) ע"פ והשלחן תתן על צלע צפון מ"ט בגין דמתמן שירותא דחדוה כו' ועמ"ש במ"א בפ' תזריע על ענין ורוח צפונית אינה מסובבת כו' יעו"ש:

והנה י"ב גבולי אלכסון נמשכים ג"כ במל' דבי"ע. ובבריאה הם בחי' י"ב בקר שלשה פונים נגבה כו' והים עומד עליהם מלמעלה והים הוא ענין מל' דאצי' כי מלכות היא הדבור וצירופי אותיות הדבור הם מלמעלה מן הדעת וזה נק' ים. ובחי' מל' היא כללותם המשפעת בהם ולכך היא באמצע כולם להשפיע לכולם וזהו שמתי חול גבול לים כי י"ב בקר הנ"ל נק' בשם חול (כמ"ש בפ' בלק ע"פ מי מנה כו'). והם הם בחי' גבולות לבחי' ים הנ"ל ע"ד שהכלים מגבילים את האור כו' וכך בגבולות הארץ (ביחזקאל סי' מ"ח) ששה גבולים מכאן וששה מכאן והתרומה באמצעיתם כו'. והנה י"ב מזלות שברקיע נבראו ע"י הי"ב גבולים הנ"ל וזהו גבוה מעל גבוה שומר כו' שמקבלים חיותן והשתלשלותן זמ"ז עד י"ב בקר שבבריאה שמקבלים מבחי' מלכות מלכותך מלכות כל עולמים כו' ונודע דגם הנה"ב שהיא מק"נ שרשה ג"כ מבחי' י"ב בקר הנ"ל שהם בחי' פני אריה פני שור כו' רק שהיא מבחי' הפסולת שלא נברר משא"כ המרכבה שהיא לאחר הבירור כו'. ומבואר במ"א ענין שתים שלפניה דק"ש ששם נאמר ונשנה באריכות סדר המלאכים ושרפים וחיות איך שהם בטלים לאורו ית' והוא שעי"ז יאיר אור האהבה גם על הנה"ב שבאדם שנלקחה משם לעורר לבו להיות נעתק מתענוגים גשמיים אשר נשקע בהם ולהיות נמשך אחר שרשו להבטל ולהכלל באור ה'. כמו שהוא למעלה במרכבה העליונה וכמ"ש כ"ז במ"א באריכות ע"פ כי תצא למלחמה על אויביך כו'. וזהו ענין וירד הגבול הירדנה ירדן הוא בחי' קליפת נוגה וכמ"ש ג"כ בלקוטי הש"ס להאריז"ל. שנוטל מזה ונותן לזה פי' להעלות הרפ"ח ניצוצים מהשבירה להעלותם ליכלל בקדושה והוא ענין בירור נפש הבהמית וכו' ובירור כל המאכלים כו' ונק' אהבת עולם ועמש"ל ע"פ חכלילי כו'. וכדי שיהיה בחי' זו שיתברר ק"נ ותוכלל בקדושה. ע"ז צריך המשכת כח וסיוע מלמעלה. דאל"כ הא אדרבה יוכל להיות ח"ו בהיפוך שיטול מהקדושה ויתן וכו' וכמ"ש האריז"ל שם. ולכן ע"ז נאמר וירד הגבול הירדנה שנמשך מי"ב גבולי אלכסון דמדות עליונות כח זה שיתבררו הרפ"ח ניצוצים וכנודע שעיקר הבירור ע"י ו"ק ולכן הם ששת ימי המעשה אלא שהם כלולים זמ"ז כנ"ל לכן בכל יום יש י"ב שעות וכן בלילה כו' וזהו ענין ירידת הגבול הירדנה כו'. ועפ"ז י"ל ג"כ שיובן שבצאת ישראל ממצרים היה קריעת ים סוף. ומי הירדן. כי כבר מבואר למעלה ענין והים עומד עליהם כו' שהוא בחי' מל' ונק' ים סוף סופא דכל דרגין. וירדן הוא בחי' ק"נ. וקי"ס שהוא הפך ים ליבשה שעלמא דאתכסיא נעשה בבחי' גילוי זהו ה גילוי בנפש אלקית עצמו שבחי' מדריגות עליונות שבבחי' העלם יומשכו בבחי' גילוי וכמש"ל ים הוא בחי' שלמעלה מהדעת כו' וכנודע ג"כ שקי"ס נק' לידת