צו ד

ע"י הדמעות שמוריד מעיניו במרירות על ריחוקו מה' כו' וע' במא"א אות דלת (סי"ז) מענין דמעה ובי"נ שם ובאות מם (סצ"ב). שעי"ז מעורר כביכול בחי' עינים העליונים להיות עיני ה' אל צדיקים פקח עיניך וראה כו' ועיין עוד מענין היתה לי דמעתי לחם בספר עשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"א ר"פ כ"ד) פי' שהלחם הוא בשומו ללבו שבחי' איה שהוא ג"ר כח"ב הוא אלקיך כו' ע"ש ועמ"ש בפ' שמות ע"פ איה סופר כו' ובד"ה כי על כל כבוד בענין איה מקום כבודו כו' ועיין עוד מזה ברבות ס"פ מצורע פי"ט ובאיכה ר"פ בכה תבכה. ובזה יובן מה שתקנו: