י ד

מעמך כו' והיה נותן בו טעם בתוספת ביאור ודקדוק הלשון כ"א ליראה את הוי' אלקיך דוקא דהיינו שא"צ לפרש ליראה את הוי' אלקיך שהוא המשכת אור א"ס במל' הנק' אלקים אלא יתפרש כפשוטו שכאו"א ימשיך אור הכתר באלקות השורה בו ממש דהיינו בחי' ניצוץ הארת המל' שבנפשו שע"י המצוה ששרשה מאור הכתר ימשיך בו הארה משם. וזהו אלקיך דוקא. וז"ש ואהבת את הוי' אלקיך בכל מאדך שהיא בחי' רעותא דלבא דהיינו פנימית הלב שלמעלה מהגבלת הכלים דלב והוא ז"א בעתיקא אחיד ותליא עי"ז יתעורר הכתר עליון מקורהמקיפים להיות נמשך ושורה למטה. וזהו כל עיקר ענין המצות כו'. והנה המצות נקראו לבושים ומקיפים אך התורה היא בחי' מזון לכו לחמו בלחמי והענין כי התורה היא בחי' חו"ב שהוא תשב"כ שנק' ספר דאורייתא מחכמה נפקת ותשבע"פ היא בחי' בינה והענין כי התורה שרשה ג"כ מבחי' הכתר אלא שהיא בבחי' חכמה שבכתר. וכמ"ש ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל דהיינו בחי' קו האמצעי שמבריח מן הקצה העליונה דכתר אל קצה התחתונה בסוף האצילות והוא המזווג ומייחד או"א להמשיך בחי' טפת אבא כו'. והוא בחי' התורה והיינו ע"י הארת הכתר כנודע וז"ש החכמה תחיה בעליה פי' כי למטה החכמה תחיה ממש את המצות שהרי המצות הם בבחי' מל' ומקורה ושרשה הוא מאו"א וז"א כי ממל' שבחכמה נעשה חכמה שבמל' וכן ממל' דבחסד כו' וכמו התורה שהיא בירור המצות דהיינו הטעם והשכל של אותו המצוה וה"ז חיות המצוה ממש (וכמ"ש מזה בד"ה ראיתי והנה מנורת זהב כו') ומ"מ בשרש כל השרש המצות יותר נעלה אף מבחינת החכמה דתורה הרי שרש המצות מכתר שבכתר שהוא למעלה מהחכמה שבכתר. (ועמ"ש מזה בביאור ע"פ צאינה וראינה וע"פ יביאו לבוש מלכות) וע"כ נקראו המצות בעליה דחכמה רק שאעפ"כ החכמה תחיה בעליה וכידוע שלכך נק' התורה מזון לנפש כמ"ש לכו לחמו בלחמי כו' להיותם מחיה ממש אבל המצות נק' בשם לבושים דהיינו מצד שרשם באור הכתר שהוא בחי' מקיפים (ועמ"ש עוד מזה בביאור ע"פ אני לדודי כו') אך במקיפין עצמן יש ב' בחי' ולנגד זה נק' המצות לבוש והתורה נק' בית אל תקרא בניך אלא בוניך והמל' נק' ג"כ לבוש ובית וכמאמר ר' יוסי מימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא ביתי וכתיב ויבן ה' את הצלע לשון בנין. והענין הוא כי ההפרש בין הלבוש לבית הוא כי אף ששניהם הם בחינת שומרים ומגינים על האדם מ"מ יש הפרש גדול ביניהם כי הלבוש הוא בקירוב גדול אל המהתלבש בו וגם שהוא מיוחד למדתו דוקא. משא"כ הבית הוא בריחו הרבה ממנו לפי שהוא בהרחבות והתפשטות יתירה וע"כ אינה מיוחדת לפי מדת הדר בו. וכמ"כ למעלה יש ב' מיני מקיפים הא' המקיף שבבחי' השתלשלות שמבחי' פנימי שבעליון נעשה מקיף לתחתון שהוא מיוחד רק לפי ערך הכלי שלגבי מדת אותו הכלי בשיעור קבלתה הוא בחי' מקיף משא"כ אם היתה רחבה היה נכנס בבחי' פנימיות וכמו שהוא בחי' פנימיות בעליון כו' והוא הנק' בחי' לבוש. והב' הוא בחי' מקיף כל המקיפין דהיינו בחי' אור העגול הראשון שהוא מקיף כל העולמות בהשוואה א' ולא שהוא מקיף פרטי כי הוא מעצמות אור א"ס השוה ומשוה כו' וכוללם כולם כא' והוא הנק' בשם בית. וז"ש בע"ח דשרש ההיכלות הוא משיורי אור המקיפין כו' (ועיין מענין מזון לבוש בית ע"פ מזמור שיר חנכת הבית. ועמ"ש מענין ב' בחי' מקיפים בשיר השירים ע"פ כאהלי קדר כיריעות שלמה ובביאור ע"פ הבאים ישרש כו' ובביאור ע"פ כי תצא בענין ל' מ' דצלם) והנה ב' מיני מקיפין הללו שניהם באים ומתגלים בבחי' מל' (ולכן אמר דוד מזמור שיר חנכת הבית עם היות ששלמה בנה הבית והיינו לפי שדוד היה מרכבה לכללות בחי' מלכות דאצילות וכמ"ש במ"א) והיינו שמצד מה שהוא בבחי' מצות המלך זהו בחי'