ג א

והסתכלות (ועמ"ש בד"ה לבבתני גבי באחד מעיניך וע"פ לעשות הישר בעיני ה' וזהו אתה החילות להראת את עבדך דלפי פשוטו אינו מובן מהו לעבדך דייקא והרי גם לכל ישראל הראה הוא ית' כל האותות והמופתים ובמ"ת פב"פ דבר ה' עמכם כתיב אלא כי פי' להראות הוא כמ"ש וירא ראשית לו שמשה זכה לבחי' ראיה הנ"ל שהיא הנמשכת מבחי' אתה החילות כו' כנ"ל וע"כ אעברה נא ואראה את הארץ להמשיך בה ג"כ בחי' ראיה זו כנ"ל) וכדי להמשיך בחינה זהו הקדים משה ואמר ואתחנן אל הוי' והענין כי הנה בשלמה כשבנה בהמ"ק כתיב אשר התחננתי לפני הוי' וכאן כתיב אל הוי'. והענין כי הנה כתיב ה' אל רחום וחנון כו' וכתיב חנון ורחום ה' אך הנה פי' הוי' אל רחום וחנון שמבחי' הוי' מקור כל ההתהוות נמשכו המדות להיות חנון ורחום. אבל חנון ורחום ה' פי' שכדי להיות בחי' הוי' שהוא בחי' צמצום והתפשטות כו' כל זה הוא מחמת שהוא חנון ורחום כו' כמ"ש במ"א סד"ה שובה ישראל. וזהו ואתחנן אל הוי' שהמשכתי מבחי' חנון כדי להיות בחי' הוי'. וזהו שאמרו אין ואתחנן אלא מתנת חנם כו'. פי' חנם בלא מצות דהיינו שהמשיך מבחי' גבוה ונעלה מאד למעלה מעלה מבחי' המצות שאין המצות מגיעות שם (ועמ"ש ע"פ ובשביעית יצא לחפשי חנם) שהוא בחי' מדרגת ומעלת מקור אור התורה ושרשה לעילא שהוא בחי' ומדריגת משה שנא' עליו אנכי עומד בין ה' וביניכם להגיד לכם את דבר ה' כו' שהי' שרש נשמתו מבחי' אנכי מי שאנכי ולכן היה בו כח להמשיך בחי' הוי' שהוא בחי' אתעדל"ע בעת ההיא פי' שיהי' בחי' עלמא דאתכסייא שהוא נק' בשם ההיא להיות בגילוי בבחי' עת לאהוב (והוא ע"ד מ"ש בזהר פ' שלח (דף קע"ז א') בפי' יום ההוא כו' דאחיד סיפא בשירותא וע' מזה ג"כ בפרדס). והיינו לפי שאתה החילות שכבר התחלת להיות אתעדל"ע לבד. והנה אז לא נתקיימה בקשה זו שיהי' אתעדל"ע לבדה בבחי' גילוי אלא אתעדל"ע להיות אתערותא דלתא שעל ידי גילוי אתערותא דלתתא זו יהי' גילוי אתערותא דלעילא. וזו היתה מדריגת יהושע וכל ישראל שנכנסו לארץ וקיימו מצות באתעדל"ת וכן עד"ז הברכות של המצות שהם בחי' אתערותא דלעילא לאתעדל"ת. אבל לעתיד לבא כתיב כי עין בעין יראו וגו' (וע' בפ' נשא קל"ז ע"א ק"ל ע"א):

קיצור מהדרוש ע"פ ואתחנן אל ה' אות א' יבאר כי להיות עולם הזה הוא עולם השפל ע"כ ברא אלקים את האדם שהוא נר הוי' נשמת אדם להאיר את העוה"ז ועמ"ש מענין נר הוי"ה בביאור ע"פ וירד הגבול. ומ"ש ע"פ גם את העולם נתן בלבם בד"ה והיה מספר בנ"י. והיינו ע"י ק"ש ותפלה שיאיר שם הוי"ה בלבו ע"י שיתפעל מקרב איש ולב עמוק וזהו ענין ברוך אתה הוי"ה כו':

אות ב' יבאר פי' וענין הגילוי שם הוי"ה בלבו דהיינו ע"י שיבין ענין ובטובו מחדש בכל יום מע"ב. בריאה חדשה ממש מאין ליש. ולא דרך השתלשלות שהוא ענין גילוי ההעלם לבד. וע"ז מורה שם הוי'. (ועיין מענין פי' טוב בזח"א פ' בראשית (ד"ל ע"ב) ומ"ש ע"ז במא"א (אות טי"ת סעיף ה') ובפ' נח (ד"ס ע"ב) ובפ' לך (דפ"ב ע"ב) ובפ' תרומה (קכ"ח סע"ב) ע"פ והטוב בעיניך עשיתי אך פי' ובטובו ע"ש בפ' תרומה (קס"ח ב') ובמ"ש בד"ה ואכלת ושבעת וברכת גבי הזן כו' בטובו כו' ועיין בגמרא פ"ב דחגיגה (די"ב ע"א) ע"פ האור כי טוב ובזח"ב פקודי (דף ר"כ ע"ב) ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש בענין הטוב כי לא כלו רחמיך בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי"ה) וזהו ואהבת את הוי"ה שיהיה שורה בך בבחינת גילוי. והיינו בכל