ג ג

אזי יש בו כח ההולדה וכך עד"מ יחוד עליון הוא ע"י המשכת מוחין עליונים לאו"א וזו"נ וזה נמשך בהם ע"י ההסתכלות דא"א שעי"ז נמשך בהם הארה גדולה כמ"ש בע"ח שם ובמ"מ מסכת זיווג או"א לכן עי"ז נמשך בהם הכח לזיווג כו' ולכן עד"ז תקנו חכמים שנק' עיני העדה את ברכת המצות שהוא המשכת הכח להיות אתעדל"ת ואתע דל"ע שע"י מעשה המצות שהם בחי' מ"ן ומ"ד שיש במעשה המצוה והמשכה זו דהברכ' היא מבחי' עיני העדה דוקא שיש בכחם להמשיך בחי' הסתכלות דעתיקא בזו"נ שהוא הכח לזיווג מ"ן ומ"ד כי בחי' ההסתכלות הוא למעלה מהמ"ן והמ"ד עצמן שהם מבחי' תהו ותיקון והשבירה היה בעולם הנקודים ובירורי ניצוצים משבה"כ זהו ענין המ"ן ועי"ז נמשך מ"ד מעולם התיקון וזהו ענין אתעדל"ת ואתעדל"ע שע"י אתעדל"ת. אבל בחי' עקודים הוא למעלה מהשבירה והתיקון. ומשם הוא ענין האתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת ועיין מה שכתוב ע"פ אכלוהו היום בענין מן וזהו ענין ההסתכלות כו' אשר משם שורש ענין ברכת המצות (וע' מ"ש במ"א בד"ה להבין מארז"ל ע"פ כי טובים דודיך מיין ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה דקאי על ברכת המצות כו' ועמ"ש עוד מענין ערבים עלי ד"ס ע"פ ושאבתם מים בששון) והנה זהו ענין בקשת משה אעברה נא ואראה את הארץ. כי משה הוא יסוד אבא וחכמה היא בחי' ראיה וז"ש במשה וירא ראשית לו ועד רום המעלות בכל העולמות הוא כן והנה בחי' מל' היתה בבחינת אב"א כ"ז משך דור המדבר (וע' בע"ח של"א ושל"ז רפי"ו) ומרבע"ה רצה שיהיה החזרת פב"פ שזהו ענין בואם לארץ על ידו דוקא ע"י ואראה את הארץ שימשיך בה מבחי' ראיה והסתכלות הנ"ל שהוא בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת (וע' מענין בחי' ראיה בע"ח שער אח"פ פרק א' ופרק ג' ועמ"ש ע"פ השמים כסאי כו' ואל זה אביט כו') ויובן קצת ענין בחי' ראיה מהו ברוחניות ממ"ש בפע"ח שט"ז פ"א שפעם א' נכנס ר' אברהם הלוי אצל האריז"ל ומצאו שהיה ישן והקיץ ואמר ששמע בישיבה של מעלה סודות ורזין עילאין בפרש בלק ובלעם שאם הי' דורש שמונים שנה רצופים יומם ולילה לא יוכל להשלים. ואיך הוא זה שישיג בשני שעות מה שצריך זמן פ' שנה ויותר לאומרם. הענין כי השגה וגילוי זה נק' בחי' ראיה שהוא למעלה מבחי' תבונה והשגה ממש (וכמ"כ יש ב' בחי' אלו בהשגות עליונות למעלה בג"ע ג"כ מה שהוא נמשך בחי' השגה ממש ומה שהוא למעלה מההשגה ונקרא וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו בבחי' ברק המבריק על השגתו. וכמ"ש על פ' אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו' וכן איתא בע"ח שער אח"פ פ"ג דראיה היא בחי' מקיף כו' ועד"ז יובן ענין השגת האריז"ל הנ"ל שהיא בבחי' ראיה כו'. וזהו ענין וירא ראשית לו ובחי' זו רצה להמשיך בכנס"י וזהו ענין ואראה את הארץ כו' ועיין מה שכתוב מענין זה בביאור ענין קי"ס ושם נתבאר שזהו בחי' עדן והוא שיתגלה לע"ל ע"י משיח וז"ש בזהר ואתחנן (דר"ס ע"ב) סיומא מלכא משיחא הוא כו' ע"ש וז"ש במשה ועתה ישראל שמע כו' כי לא פעל המשכת בחי' ראיה הנ"ל בכנס"י אלא בחי' שמיעה. אכן לע"ל יתגלה בחי' זו כנ"ל):

ב וזהו ואתחנן אל ה' שהוא ענין מתנת חנם. והמגיד נ"ע פי' במ"ש (במדבר י"א ה') זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם. דפרש"י חנם מן המצות דהיינו שנמשך השפע ממקום גבוה שלמעלה מאתעדל"ת אשר אין מגיע לשם העלאת מ"ן ממעשה המצות (ע' בזהר פרשת בהר דק"ח ע"א ועמ"ש ע"פ ואלה המשפטים כו' ובשביעית יצא לחפשי חנם ע"ש). והנה כתיב חנון ורחום הוי' וכתיב הוי' רחום וחנון והענין שיש בחי' מדת רחמים הנמשכת משם הוי' וא"ז נאמר הוי' רחום וחנון כו' אך יש בחי' רחמים שלמעלה משם הוי' שהם