ג ד

בחי' רחמים גדולים וע"ז נאמר חנון ורחום הוי' שהקדים בחי' חנון ורחום להיות הוי' (וכמ"ש במ"א ע"פ אשירה להוי' ע"ש) והיינו פי' ואתחנן אל ה' ולא נאמר כדכתיב גבי שלמה אשר התחננתי לפני הוי' מפני שבחי' החנון שנאמר בשלמה היא למטה משם הוי' וכענין הוי' רחום וחנון אבל ואתחנן אל ה' היינו שמשה המשיך מבחי' י"ג מדות הרחמים מקור האצילות אל בחי' הוי'. וזהו אל הוי' בעת ההיא שהוא בחי' זו"נ שע"י כח המשכה זו נמשך ונעשה יחוד זו"נ וכנז"ל (ועפ"ז יובן ג"כ מ"ש בספ"ד (תרומה קע"ז א') בהאי זמנא אד' ה' אתה החלות כו' דקאי על התגלות י"ג מדות הרחמים שבחדש תשרי ע"ש דלכאורה אינו מובן איך מרומז כאן ענין התגלות ההוא ולפמש"כ א"ש כי זהו ענין אתה החלות דר"ל שאתה הוא המחיל מעצמך כי הוא בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת והיינו ענין י"ג מדות הרחמים וזהו ג"כ ענין ואתחנן כנ"ל וענין מ"ש ב' שמות אלו אד' ה' אתה החלות יובן עפמ"ש במ"א ע"פ כי כארץ תוציא צמחה כו' כן אד' ה' יצמיח צדקה ותהלה שב' שמות אלו שם אד' הוא המאיר בר"ה ושם הוי' בניקוד אלקים הוא המאיר ביוה"כ והם המצמיחים וממשיכים אור וגילוי י"ג מדות הרחמים כו' ע"ש ועוי"ל כי הנה באברהם אצל ברית בין הבתרים כשנאמר לו לתת לך את הארץ הזאת הזכיר גם כן ב' שמות אלו אד' הוי' במה אדע כי אירשנה והיינו כי ב' שמות אלו הן הן שרשת הארץ החיים שנק' ארצות החיים ב' ארצות. מל' ובינה. כדפי' בפרדס בעה"כ ערך ארץ וכמ"ש ע"פ וללבן שתי בנות והן הן ב' שמות הנ"ל כנודע וע' מענין בארצות החיים בזהר ס"פ תרומה (דקע"ח סע"ב) ולכן משה שביקש ליכנס לארץ לכן הזכיר ג"כ ב' שמות אלו דייקא ועיין עוד מענין אתה החילות בפ' שמות (י"ג א') פ' שלח (קע"ד א') ומענין ואתחנן בפ' פינחס (רכ"ו א' ודר"ס ע"ב) וענין אעברה נא יש לפרש ג"כ על המשכות י"ג מדות הרחמים וע"ד שפי' פ' לך לך (דע"ט ע"ב) מ"ש ויעבר אברם בארץ כתיב הכא ויעבר וכתיב התם ויעבר ה' על פניו ויקרא כו' ע"ש בפי' הרמ"ז וכך הפי' כאן בענין אעברה נא להמשיך מבחי' ויעבור כו' אל הארץ והיינו ע"י ואראה כו' וכנ"ל). והנה בזה יובן מה שברוב משנה תורה נאמר הוי' אלקיך ובפסוק שמע ישראל נאמר הוי' אלקינו. והענין דהוי' אלקיך היינו הלבשות אור א"ס במוחין דזו"נ שמשם מקבלים כל נשמות ישראל ובאי הארץ. אבל מרבע"ה שזכה לבינה נקרא איש אלקים שהיה למעלה מבחי' מל' דאצי' שהיא בחי' דבור והיה כבד פה שלא יכול להשפיל א"ע בבחי' דבור רק שכינה מדברת מתוך גרונו של משה ולכן אמר על מוחין דזו"נ הוי' אלקיך דייקא כי משה עצמו זכה לבינה שמקבל מאו"א ששם גילוי אור א"ס יור כו' (וע' בע"ח שער רחל ולאה ספ"ו ועיין בסה"מ סי' קנ"ו דפ"ו ע"ב) ואמנם בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל שהוא יחוד או"א אמר הוי' אלקינו כו' וזהו שבמשה נאמר וירא ראשית לו הוא בחי' ח"ע ולכן משה רצה וראאה את הארץ בחי' ארץ חפץ היא כנס"י שימשיך בה מבחי' זו דייקא. אך לא פעל זאת שיעבור בארץ שאז היה משפיע בה בבחי' א"פ כ"א ראה אותה מרחוק שעי"ז הראי' מרחוק נמשך לה בחי' אור מקיף ולא בחי' א"פ ממש והוא ענין ברכת המצות שהוא אתעדל"ע בבחי' מקיף עובר לעשייתן ע"ד עובר לסוחר כו' מה שאין כן להיות הגילוי אתעדל"ע בבחי' פנימי' ממש אינו אלא ע"י אתעדל"ת תחלה והוא הנמשך ע"י קיום המצו ועמ"ש בביאור ע"פ אלה מסעי כו' (וע' מ"ש בביאור ע"פ צאינה וראינה. והנה הגם שתורה צוה לנו משה מורשה והרי התורה היא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת וא"כ איך לא נתקיימה בקשה זו עכשיו וגם הרי כבר ניתנה התורה קודם שביקש משה ואתחנן כו' אלא הענין שהרי ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו. כי גם המשכה זו שע"י התורה צ"ל ע"י שיתפלל