ה ב

ולכך נק' מדה זו אמת כמ"ש שפת אמת תכון לעד שאין למדה זו הפסק מחמת הלעומת זה כו'. משא"כ במדות חו"ג שהן כל א' רק קו אחד כו', ולכן יוכל להיות שם שינויים והפסק ואין זה אמת גמור משא"כ בבחי' יעקב וזהו תתן אמת ליעקב, ועיין באגה"ק סד"ה זורע צדקה שכר אמת, ובעבודת ה' ענין תפארת היינו כשמתבונן בתפארת יקר גדולתו ית' שאין לה קץ ותכלית (ועמ"ש מזה ע"פ ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש) וכל השתלשלות העולמות הכל רק כטפה אחת כו' מזה יעורר רחמים רבים על נפשו שירדה בסתר המדרגות ועמ"ש סד"ה במדבר סיני מענין בחי' רחמים ובד"ה כנשר יעיר. וכ"ה ג"כ בענין הנהגת המדות עליונות דתפארת שהוא קו האמצעי הוא מחבר חו"ג וגם מבריח מן הקצה העליונה עד הקצה החחתונה. וע' במק"מ פ' וישלח קס"ז פי' שהוא הוי"ו דשם הוי' שממשיך מבחי' י"ה לבחי' ה' אחרונה. ומבואר במ"א בענין הללו י"ה כי ע"י המשכה מבחי' י"ה שהוא בחי' אור א"ס המלובש בחו"ב עי"ז דוקא נמשך שלא יהי' יניקה למדות הרעות כמ"ש ימותו ולא בחכמה כו' ולכן נק' מדת יעקב אמת ועיין בזח"ג ר"פ ויקרא ע"פ ונתתם לי אות אמת ובפרדס בעה"כ ערך אמת ולכן שם הקב"ה שכינו חז"ל לו ית' הוא בהתלבשותו ית' במדת תפארת דאצילות וכמ"ש מזה במ"א ע"פ הזהר פ' חיי שרה (דקכ"ג ע"א) גבי קב"ה דאתכליל מאתר עילאה כו':

קיצור. ענין שמדת יעקב תפארת נקרא אמת אך משום שבחי' יעקב יש לה קיום יותר בעבודה ומשום שהוא קו האמצעי בריח התיכון:

ב והנה הארה זו שמאיר בתפארת היינו בחי' דעת כן הוא בפרדס שער שלישי פ"ח וגם ע"פ קבלת האריז"ל הוא כן שהרי כשאין הכתר נמנה בחשבון הי"ס אנו מונין הדעת במקומו וע' מזה בע"ח שער כ"ב פ"א אות ב' ואות ד' והנה הדעת הוא קיום המדות וחיותם וכמ"ש בע"ח שם שהוא נשמה דז"א כמו שעתיק יומין הוא נשמה לכל האצילות. והענין כי עד"מ שאנו רואין למטה שהמדות הן לפי הדעת כי התינוק מדותיו הם בקטנות מאד שמתאוה לדברים קטנים מאד כמו לשחוק באגוזים וכיוצא וכשיגדל ויתחזק שכלו ודעתו יוקטן בעיניו שחוק ההוא ויתאוה למנעלים יפים או בגדים נאים וכיוצא ואח"כ כשיגדל יותר יתבזה אצלו זה הדבר ג"כ ויתאוה לממון כו' ואח"כ לכבוד וכל זה מחמת גידול דעתו שלפי ערך הדעת כך הם המדות עד כשיתחזק הדעת יומשך שיהי' המדות לאלקות וע' מזה בפי' המשניות להרמב"ם (בסנהדרין פרק חלק). והנה קטן אין לו דעת כמ"ש בגמרא (בגיטין דכ"ב סע"ב) וביבמות (דק"ד ע"ב) דלאו בני דעה נינהו נמצא שמחמת קטנות הדעת נמשך שהמדות הם בקטנות מאד. לפי שהדעת הוא קיום המדות וחיותן וע' מזה באגה"ק בד"ה להבין משל ומליצה כו' בענין הספירות. ובסש"ב ח"א ספ"ג ולכן נקרא הדעת אמת שהוא עצמות ומהות הדבר ממש משא"כ מלכות נקראת אמונה כמו שמאמין באמיתת הדבר אבל דעת הוא אמתת הדבר עצמו וכמש"ל שדעת הוא לשון הכרה והרגשה כאלו רואה כו'. וכמ"ש ע"פ ואלה המשפטים בענין אין דומה שמיעה לראי' והדעת הוא הממשיך להיות כאלו רואה כו' וכמ"ש בפרדס שם שהדעת ממשיך מכתר וחכמה כו' ונודע דחכמה היא בחי' ראיה וזהו שנק' אמת ר"ל כאלו רואה אמתת הדבר עצמו. וזהו שארז"ל משה אמת ותורתו אמת כי משה מלגאו ויעקב מלבר פי' יעקב הוא תפארת ומשה הוא הדעת וכמ"ש מזה ע"פ את הכבש האחד תעשה בבקר כו' ע"ש, וע"כ נק' משה אמת וגם כי דעת עליון דז"א שרשו מתיקון ואמת שבי"ג מדה"ר דא"א כמ"ש במ"א. וגם כי אמת הוא בחינת לא שניתי. וכן בעבודת ה' באדם ע"י הדעת נמשך קיום המדות אהוי"ר שלא ישתנו המדות מחמת גשמיות העולם וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו כו' וכמ"ש